עד אחד אומר מת ונישאת כו'. ומפרש הש"ס דדוקא מפני שאמר השני לא מת משנישאת הוא דלא תצא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הא. אם בא עד השני עד שלא נשאת ונשאת תצא ופליג בזה אאוקימתא דבבלי אליבא דעולא דאפילו התירוה לינשא כו' כדפרישית במתני':
אבל דברי חכמים. דסברי בין בא עד השני משנשאת בין בא עד שלא נשאת לא תנשא לכתחילה ואם נשאת לא תצא:
נישאת ע"פ עדים שנים אפי' אתא גרסינן. אפי' בא הבעל:
אמרין ליה לית אתנו. אין את אתנו כלומר שיכולה לומר איני מכירך וכגון שאנו נמי אין מכירין אותו וכן אמרינן לעיל פ"י הלכה ה' וכאשר ציינתי שם:
הגע עצמך שהוא אדם מסויים. מפורסם:
כגון אימי. כמו רב אמי שהיה מפורסם בדורם אם נאמר נמי איני מכירך:
ולית כמן כו'. אם אין בן אדם דומה לר' אמי בתמי':
אתא עובדא. כזו שנשאת בב' עדים ובא בעלה והורו כן:
קם אבא בר בא. הוא אבוה דשמואל ולחש ליה להבעל מתוך אזנו שיתן לה גט מספק:
ימחוניה. הכוהו לאבא בר בא על שהתריס נגד רב שלא לקיים דבריו שהורה להיתר:
אמרי ערקתא יקד. הרצועה בוערת וכן הספסל כלומר ראוי להלקותך מלקות בשביל זה:
תמן הוינא כו'. שלא אמרו מזה כלום:
אלא אבא הוא דלקה. שהכוהו כך בלא רצועה וספסל:
וקם ליה. עמד והלך לו. א"נ וקם לה שהבעל קיים אותה ויצא הדבר בהיתר:
אתא עובדא. כהאי קמיה דר' אימי וא"ל להבעל שנשאה אין בני ודאי דשריא לך מדינא:
אלא תהא יודע דבניך ממזירים קמי שמיא. כלומר דאכתי ידי שמים לא יצאת דאפשר אמת הוא שזה בעלה:
והוה ר"ז. משבח ליה לר' אימי:
דו מקיים. שהוא מקיים הדבר על בוריו ולצאת נמי ידי שמים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d