את"ל בעל מיפר בלא שמיעה. צ"ע כיוו דדרך רבינו לפסוק כאת"ל. א"כ אמאי כתב על האיבעיא קמייתא דלא איפשטא. תפארת שמואל. ואני כתבתי בכללים. דאין דרך רבינו לפסוק כאת"ל ושיטת הגאונים היא דפסקו כאת"ל ע"ש וכ"כ הב"ח בסי' רל"ב דרבינו לא קים ליה כהאי כללא:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על נדרים · סעיף 63
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג הרמב"ן ז"ל. דהא הרמב"ם פסק דמיפר לשתי נשיו בבת א':
בוגרת ששהתה. כ"ה גי' רבינו. והפירוש עי' מ"ש רבינו לעיל (נדרים דף ע') בפירושו ד"ה הא גופא אבל גי' הר"ן ורש"י וששהתה ע"ש.
ואלמנה שלשים יום. היינו משעת תביעה כן מסיק רבינו בפ' אע"פ ס"ס י"א. והא דלא תני בתולה לאחר ששהתה שנים עשר חדש. י"ל דכ"ש מבוגרת דיצאת מרשות אביה ומ"מ אין הבעל יכול להפר לכ"ש נערה דעדיין ברשות אביה:
פליג אדריב"ל. וגם אדרב ור' חייא:
אין כאן מקומו אלא לקמן בשמעתין (נדרים דף ע"ז) בענינא אי פותחין בחרטה דאי אין הלכה כאותו זוג ע"כ צריכין לפרש בדיק גירא כפי' הר"ו דפותחין בחרטה. דליכא לפרש כפי' רבינו. דא"כ הני אמוראי עבדו עובדא כמ"ד מעת לעת. וא"כ איך הביא התלמודא מעשה לסתור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 902611399fc06d820686db423928ed3e3dfe703ade097f476f6cea46aced6c6b