או ב"ד או הקהל אין מועיל להם ביטול. וז"ל התוס' הראשונים טועים וסבורים שמתירין הנדרים משנה שעברה ולכך היו אומרים תוץ מתקנות קהלות ושבועות ב"ד. אבל השתא (ר"ל לפי' ר"ת) אין צריכין לזה דאנן אין מתירין אלא מה שאדם נודר בינו לבין עצמו וכו'. וקשה אמאי לא הביא רבינו ג"כ זה דר"ת הגיה המחזורים מה שכתוב בהן חוץ מתקנת הקהלות ושבועות ב"ד. וצ"ל דרבינו ס"ל להיפוך מדעת התוספות אדרבה ראשונים שאמרו כל נדרי כדי להנצל מן העונש ודאי דעתם היה לבטל אפילו תקנת הקהל וגזרות ב"ד. אבל לפי' ר"ת דמתני על להבא ה"ל לתקן חוץ מתקנת הקהל וכו'. ע"ז מתרץ רבינו דלפר"ת פשיטא א"צ לזה דאין הביטול מועיל לתקנת קהל וכ"כ הב"ח בפי' הסמ"ג והגהות מיימוני ע"ש:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על נדרים · סעיף 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הני מילי היכא שהנודר בא לפני החכם כו'. אבל בליל יום הכפורים אין דעת הקהל להתיר נדר על דבר מצוה:
יתר על כן. דה"א דלא זירוז הוא דאיכא למימר לאו כלבא אנא. כ"כ רבינו בפירושו. אע"ג דבמתנה מועטת לא שייך למימר לאו כלבא אנא. מ"מ צריכא רבה. איכא דס"ד דאפילו במתנה מועטת נימא הך סברא ועי' לקמן בפ' קונם יין סי' ד' מ"ש בזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 902611399fc06d820686db423928ed3e3dfe703ade097f476f6cea46aced6c6b