שלטי הגיבורים על יבמות · דף 31b

לשון ריא"ז
הגר שנתגיירו קרובותיו עמו לא ישא אחותו מאביו או אחות אביו מן האב ואם נשא אחת מכל אלה יקיים כמבואר בקונטרס הראיות:

כתב הטור בקורבה שמצד האב שלא מן האם כל העריות האסורין לעובד כוכבים אסורין בהן לאחר שנתגיירו אע"פ שאין אבות לעובד כוכבים שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה כגון אשת אביו לר"ע ואחות אביו לר' אליעזר אבל אחות אביו לר"ע ואשת אביו לר"א שרו וכ' הרא"ש בעל הלכות פסק כרבי עקיבא ויש פוסקים כר' אליעזר ולא הכריע הלכך טוב להחמיר כדברי שניהם ע"כ:
לשון ריא"ז
ומותר הגר לישא לכתחלה אשת אחיו מן האב אע"פ שהיתה אשת אחיו לאחר שנתגייר ונתאלמנה או נתגרשה ממנו וכן אשת אחי אביו ואשת אביו ואשת בנו שלא גזרו בקורבה הבאה לו על ידי קדושין:

כתב הטור נשא אחותו מן האם יוציא מן האב לכתחלה לא יכנוס ואם כנס לא יוציא ואסור בחמותו שאם נתגייר ואשתו עמו אסור בחמותו אפילו לאחר מיתת אשתו גם בזה כתב הרא"ש ויש מתירי' ולא הכריע ואם כשהיה עובד כוכבים נשא אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ואחותה מן האם יוציא האחת אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב שנתגיירו מותר לכתחלה לכנוס שתיהן וכל השניות שאסרוה חכמים בעריות מותרות בגרים:
לשון ריא"ז
ואשת אחיו מן האם שהיתה אשת אחיו שנתגיירו מז"ה אוסר בה ואני מתיר כמבואר בקונט' הראיות:
נשא אשה ובתה בגיותו ונתגיירו עמו כונס אחת מהן איזו שירצה ומוציא האחרת ואם ידע אחת מהן אחרי שנתגיירו הרי היא אשתו ואינו רשאי לקיים השניה וכן מבואר בתלמוד ארץ ישראל ואם מתה אשתו מותר בשניה בין שהיא חמותו בין שהיא בת אשתו: