לשון ריא"ז ואסורה הממאנת לאבי המת הואיל ולא מיאנה בבנו בחייו והוזקקה ליבם מחמת קדושי בנו משעת נפילתה ליבם נראית ככלתו וכן היא אסורה לשאר קרובי המת חוץ מן היבמין שהן ראויין ליבם כמבואר בקונטרס הראיות:
וסמ"ג כתב בשם ה"ג דלעולם אינו כשר עד שיהיו ג' ור"ת ובעל העיטור וטור כתבו כרבינו: לשון ריא"ז איזהו מיאון שאמרה אי אפשי בפלוני בעלי או שאמרה אי אפשי בקדושין שקדשוני אחי ואמי בין בפני בעלה בין שלא בפני בעלה ואפילו אם היתה עסוקה בצרכי חופתה או שהיתה יושבת תחת בעלה ומשמשתו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה ובלבד שתמאן בפני שלשה ואם מיאנה בפני ב' ה"ז מיאון. בראשונה היה כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולא אנא בעיא לאתנסבא ליה כיון שראו בו אורך הדברים שמא יסברו שהוא גט גירושין ויכתבו לשון זה בגט גירושין לפיכך תקנו לכתוב בקיצור ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא וכן ראוי לנהוג כמבואר בקונטרס הראיות:
לשון ריא"ז איזהו היא שהיא צריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן וכ"נ בעיני שאם נשאת בלא דעת אמה ואחיה או אם אין לה אח ואם ונשאת בלא דעת שאר קרוביה אינה צריכה למאן שאינה אלא כמפותה ופתוי קטנה אונס הוא והרי היא כמי שלא נשאת מעולם: