קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ראה עכו"ם עובר כו'. לב"ש בעי דס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה. וכל הסוגיא משמע דלא מפרש לה למתני' כפי סוגית הבבלי דפרישית במתני' דהא לפי האי פירושא אמר נמי הריני נזיר אם לא תעמוד ופליגי אם עמדה מעצמה ובמה היתה כוונתו אם. שיעמיד הוא אותה כו' כמבואר במתני' אפילו לשון קרבן אינו. ולא משמע כן מסוגית הבבלי דהא קאמר אלמא בהאי הוא דאסור כו' וכן פסק הרמב"ם בכ"א הלכה י"א וי"ב דבאותו הכוס אסור. ומאי דהיב טעמא שאין אדם קובע קרבן בלשון נזירות זהו לשיטתא דהאי ש"ס לעיל דמפרש לבית הלל אינו נדור ואינו נזיר וכבר בארנו סוף הלכה א' למסקנת הבבלי וכפי שיטת הרמב"ם דהוי נדור כי אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה וא"כ אדם קובע קרבן בלשון נזירות ואוסר על עצמו מדבר זה כקרבן אע"פ שלא אמר אלא הריני נזיר ממנו ולא הזכיר לשון קרבן. אבל בחלוקה הראשונה שאין קובע עליו נזירות בלשון קרבן זהו ודאי מוסכם ולא מצינו שיחול עליו נזירות בלשון הזה אלא לשון נדר. הוא כדאיתא בפ"ק דנדרים וכדכתב הרמב"ם בפ"א דנדרים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef