נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 6 · הלכה 8

אלו קוראין כו׳. בני [שופטים כ׳] ולא אבו בנימן כתיב וקרי בני בנימן:

פרת]. שמואל ב' ח׳ ויך דוד בנהר כתיב וקרי בנהר פרת:

איש. שמואל ב׳ ט"ז ועצת אחיתופל כו׳ כאשר ישאל בדבר אלהים כתיב. וקרי כאשר ישאל איש:

בן. שמואל ב׳ י"ח ויאמר לו יואב כו׳ כי על בן המלך מת כתיב וקרי כי על כן בן המלך מת ונ"ל דכצ"ל הכא כן דהא תיבת כן הוא שנקרא ולא נכתב:

בניו. מלכים ב' י"ט ויהי הוא משתחוה ואדרמלך ושראצר הכהו כתיב ונקרא ושראצר בניו הכהו:

צבאות (ישעיהו ל״ז:ל״ב) [מלכים שם] כי מירושלים כו׳ קנאת ה' כתיב וקרי קנאת ה׳ צבאות:

באים. ירמיה ל"א הנה ימים נאם ה׳ כתיב וקרי הנה ימים באים:

לא. צ"ל לה. [ירמיה נ] השמיעו אל בבל כו׳ אל יהי פליטה כתיב וקרי אל יהי לה פליטה:

אלי אלי. [רות ג ה] ותאמר אליה כל אשר תאמר כתיב וקרי כל אשר תאמר אלי. עוד שם [ג׳ י"ז] כי אמר אל תבואי ריקם כתיב וקרי כי אמר אלי. כל זה הבנתי מתוך מסרה רבתא אות כ"ף ומס"ג רות סימן ג' ובמסכת נדרים דף ל"ז ע"ב קחשיב נמי רבי יצחק לכתיבין ולא קריין וקריין ולא כתבין ולא קחשיב שם רק שבעה ובסמ"ג והכא קחשיב עשרה קריין ולא כתבין. וכבר התעורר בזה המדקדק ר׳ אליה בחור ז"ל בספרו מסרת המסרה בהקדמה שלישי: