כתב יד א חבית הראשונה כר' יוסי. פי' דתני משום ר' יהושע שאינו מותר אלא לגרום טומאה אבל לטמאות בידים אסור אתיא כר' יוסי דאמר אליבא דר' יהושע אבל (אינו) האיך (כשרים) [נשרף] (אפי') תלויה עם הטמאה אלמא דסבר דאין לטמאות בידים אפי' הולכות לאיבוד:
חמין מה אתון אמרין. חבית ראשונה כר' יוסי הא כר"מ שורפין. פי' מדמוקי חבית הראשונה כר' יוסי אבל לר"מ כיון שאין לאוכלו משום התלויה מותר להוסיף טומאה עליו בידים וה"ה ששורפין:
ואנא חמי רבנן אתי עובדא קומיהון ואמרין אזיל תלי והן אשכחן דאמר ר"ש שורפין. דתנינן אר"ש לא נחלקו ר"א ור"י על הטהורה ועל הטמאה שאין שורפין על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שרא"א תשרף זו לעצמה וזו לעצמה ורי"א שתיהן כא' והא דמביא מודה ר"א וכו' דקתני במתני' היינו משום דבגמרא מוקי דאליבא דר"ש קאמר ר' יוסי הכי אפי' לר"ש דמיקל אין לשרוף אלא תלויה עם טמאה וס"ל להגמרא דכי היכא דמותר להוסיף טומאה משום דהולך לאיבוד ה"ה דמותר לשורפו:
ועוד מן הדא. פי' דמכאן נמי שמעינן דסבר ר' מאיר שאין שורפין תרומה תלויה בשאר ימות השנה דאין תימרון ששורפין א"כ לית לי' לר"מ דין תלויה אלא אוכלין או שורפין:
הא תני תרומה תלויה וטהורה שורפין אותה בע"ש עם חשיכה דר"מ וחכמים אומרים בזמנה וישרפו אותה בשחרית כצ"ל. פי' כיון דאפי' בשאר ימות השנה למה נתן זמן עם חשיכה הלא מותר לשרוף אפי' בשחרית: