שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 1 · הלכה 3 · Integer 3

א"ר יונה מן הדא חזר ביה דא"ר יוחנן בשם ר' ינאי מכיון שיש כמחט של מיתוי דבר בריא שיש לו כו'. — יש להחליף הגירסא ולהגיה וכצ"ל: מכיון שיש כמחט של מיתוי דבר בריא שיש לו ג' שנים (פי' ואם מצא נטיעה שיש בה כמחט של מיתוי ידוע שעברו עליה שני ערלה ואי איתא דבפחות ממחט של מיתוי כתלוש דמי א"כ בנטיעה שיש בה מחט של מיתוי מניין אנו יודעין שיצאה משני ערלה שמא היה בה פחות ממחט של מיתוי בשנה ראשונה או אף בשנייה) א"ר יוסי מן מילתיה חזר ביה (פי' מדברי חזקיה עצמו מוכח שחזר בו) דאמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי מכיון שיש כמחט של מיתוי דבר בריא שיש לו ג' שנים חזקיה שאל שליש מחט שנה (זה איתא לפנינו למעלה ושייך כאן) כו' למה שאל כן א"ר יסא אפי' יש בו ג' שנים אין בו כמחט של מיתוי א"ר יודן מתניתא מסייעא לר' יסא אמר ראב"ע מפני מה אמרו בנות חמש בנות שש בנות שבע כו' בזתים בנות שבע (פי' הן נקראות נטיעות וסתם נטיעות אין בהן כמחט של מיתוי). ואנן חמיין הדין מרביותא דתאינה אתיא בפירי (פי' שאנו רואין גידול התאינה ששרשה נעשה מהר בארכו אף בתוך ג' שנים כאורך מחט של מיתוי [וקשיא לר' יוסי ועל המשנה]; וביאור "בפירי" במרוצה כמו בשבת סופ"ו דף ח' ע"ג חיויא פרי בתריה וע' ערוך ערך פר ד') א"ר יודן בן טרפון (כנוסח ר"ש סופ"א דשביעית וע' מ"ש שם, עמ' 63) לעוביה (פי' אף שבאורך השורש יש בו כאורך מחט של מיתוי בתוך ג' שנים אבל בעובי השרש אין בו כעובי מחט של מיתוי אפי' יש לו ג' שנים).