ואמר רבא אמר רב נחמן הלכתא מחאה שלא בפניו הויא מחאה איתביה רבא לרב נחמן אמר רבי יהודה כו'. ואם איתא ליתיב הכא ולימחי. קשיא לי ואפילו לרב נחמן דאמר מחאה שלא בפניו הויא מחאה הני מילי מיהודה ליהודה אבל מיהודה לגליל לא הויא מחאה לפי שאין המחאה נשמעת משם דכשעת חירום דמי ולהכי אצטריך ליה לרבי יהודה לומר ויבא לשנה אחרת ומאי האי דקא מקשינן ליתיב הכא ולימחי. וכתב ריב"א דהכי קשיא ליה אם איתא דמחאה שלא בפניו הויא מחאה למה הזקיקו לבא בעיר שהמחזיק שם ליבעי ליה שיבא מגליל ליהודה וימחה באותה מדינה ואף על פי שאינו בא בעיר שהמחזיק שם. ולא משמע הכי דלישנא דקא מקשינן ליתיב הכא ולימחי משמע ליתוב בדוכתיה בגליל ולימחיה על החזקה שמחזיק זה ביהודה. ויש להשיב דסבירא ליה לרבא דכיון דקסבר רבי יהודה דחזקה נשמעת מיהודה לגליל על ידי השיירות ההולכות לפרקים הוא הדין שהמחאה נשמעת מגליל ליהודה הילכך אם איתא דמחאה שלא בפניו הויא מחאה ואית ליה להאי לאזדהורי בשטריה אף על פי שלא מיחה בפניו הוה לן למימר דמהניא מחאה אפילו מגליל ליהודה כיון דאית ליה לרבי יהודה שהחזקה נשמעת. ואי קשיא לך אדמותיב ליה מדרבי יהודה ליסייע מתנא קמא. יש לומר דסבירא ליה לרבא כי מדברי רבי יהודה איכא לאותובי לרב נחמן דאיכא למימר הא דמהניא חזקה לתנא קמא ביהודה ויהודה לאו משום דמחאה שלא בפניו הויא מחאה אלא מפני שהמערער זקוק לבא לעיר שהמחזיק שם ולמחות והא דלא מהניא חזקה ביהודה וגליל אף על פי שהיה יכול לבא שם טעמא דמילתא דקסבר תנא קמא שאין החזקה נשמעת ולמחות וכיון דשמעינן לרבי יהודה בהדיא דמחאה שלא בפניו לא הויא מחאה מדקאמר ויבא מדרבי יהודה נשמע לתנא קמא דלכאורה עיקר מחלקותם אי הויא חזקה ביהודה וגליל כמו ביהודה ויהודה ואין לי לומר דפליגי אפילו ביהודה ויהודה היכא דמיחה שלא בפניו אי מהניא מחאה או לא. על דרך זה פירשה ר"י ז"ל. והסוגיא האחרת אינה על דרך הסוגיא שלמעלה כי לדעת רב שהיה מוכיח מדברי תנא קמא דמחאה שלא בפניו הויא מחאה היה פשוט לנו הדבר שהחזקה נשמעת מיהודה לגליל ולהכי לא מהניא לפי שאין מזקיקים אותו לבוא אם כן ביהודה דמהניא לא מפני שמזקיקים אותו לבוא אלא משום דמחאה שלא בפניו הויא מחאה ומגליל ליהודה לא הויא מחאה. ונראה לי עוד לדעת רבא דסבירא ליה דלתנא קמא שאין מזקיקים אותו לבא מיהודה לגליל למחות כיון שאין השיירות מצויות אבל מיהודה ליהודה מזקיקים אותו ורבי יהודה סבר אפילו מיהודה לגליל מזקיקים אותו לבא ולמחות. עליות הר"י ז"ל.
וזה לשון הרא"ש ז"ל בתוספותיו: ליתיב אדוכתיה ולימחי. תימא אדפריך כו' ואומר ר"י דרבא היה טועה ככתוב בתוספות. ורב נחמן דאצטריך לשנויי עצה טובה קמשמע לן לאו משום דסבירא ליה כרבא שהמחאה נשמעת למרחוק כמו החזקה דאם כן לא הוה מצי למהוי טעמא דרב נחמן דאמר מחאה שלא בפניו הויא מחאה מכח משנה שלמה אלא מסברא ואין לומר דמסברא אומר רב נחמן כן אלא ודאי מכח משנתינו אומר כן כמו שאמר רב למעלה טעמא כדפרישית לעיל משום דקים לן דחזקה נשמעת אפילו מיהודה לגליל ואפילו הכי אמרינן מיהודה ליהודה הוי חזקה שהוה ליה למחות במקום שהוא עומד שם אבל מיהודה לגליל אפילו היה מוחה במקום שעומד שם לא היתה המחאה נשמעת וללכת לפניו ולמחות אינו מחויב לטרוח שאם יש לו לטרוח ללכת ולמחות בפניו הוא הדין נמי מיהודה לגליל דמשום חירום אין לו להניח מלילך למחות במחזיק בקרקעו והאי דמשני ליה רב נחמן לרב עצה טובה קמשמע לן ולא משני ליה דלא מצי למיתיב אדוכתיה ולמחות במחזיק בקרקעות ככתוב בתוספות. עד כאן.
וזה לשון הרא"ש ז"ל בתוספותיו: ליתיב אדוכתיה ולימחי. תימא אדפריך כו' ואומר ר"י דרבא היה טועה ככתוב בתוספות. ורב נחמן דאצטריך לשנויי עצה טובה קמשמע לן לאו משום דסבירא ליה כרבא שהמחאה נשמעת למרחוק כמו החזקה דאם כן לא הוה מצי למהוי טעמא דרב נחמן דאמר מחאה שלא בפניו הויא מחאה מכח משנה שלמה אלא מסברא ואין לומר דמסברא אומר רב נחמן כן אלא ודאי מכח משנתינו אומר כן כמו שאמר רב למעלה טעמא כדפרישית לעיל משום דקים לן דחזקה נשמעת אפילו מיהודה לגליל ואפילו הכי אמרינן מיהודה ליהודה הוי חזקה שהוה ליה למחות במקום שהוא עומד שם אבל מיהודה לגליל אפילו היה מוחה במקום שעומד שם לא היתה המחאה נשמעת וללכת לפניו ולמחות אינו מחויב לטרוח שאם יש לו לטרוח ללכת ולמחות בפניו הוא הדין נמי מיהודה לגליל דמשום חירום אין לו להניח מלילך למחות במחזיק בקרקעו והאי דמשני ליה רב נחמן לרב עצה טובה קמשמע לן ולא משני ליה דלא מצי למיתיב אדוכתיה ולמחות במחזיק בקרקעות ככתוב בתוספות. עד כאן.