תד"ה יש ניצוק (בסופו). אבל לב"ש לא קמב"ל כו'. א"כ טעמייהו משום רירי. ולכאורה נראה מלישנא דב"ש דאמרי אף כו' דמודו בהא דאמר ת"ק אלא שמוסיפין ע"ד. ואי טעמא דת"ק משום דסמיכי גם ב"ש מודו ליה ומוספי אף דאינן סמיכי רק דאית בהו רירי ג"כ הוי חבור וכ"מ בדברי התוס' עצמם לקמן בד"ה מידי איריא. ואולי כוונתם דל"ת דהאי בעיא אינה אלא לב"ש הואיל דמוספי מקפה כו':
קריאה במקור
רש"ש על נזיר · דף 50b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה ת"ש אף כו'. אלמא טעמא דב"ש כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b801d427f61da27aa1830bfabc105338564374eba88a018ac3964dbf5f7d5a0