כתב יד א ופשיט ליה מדאמר ר' חייא בר בא כו' דר"מ אתיא כר"ע כמה דר"ע אמר כו'. פי' ור"מ סובר ודאי דאם קצר היבש שבאמצע הוי הפסק למה שנשתייר דהא אמר הקוצר לשחת מפסיק והיינו למה שנשתייר והיינו כשנתייבש דהא מוקי הירושלמי לאחר שליש דחיוב פאה מפסיק אלמא דסבר ר"מ שאם קצר היבש שבאמצע הוי הפסק למה שנשתייר ה"ה לר"ע נמי כן דהא שניהם אמרו דבר אחד:
כתב יד ב כן רמ"א לח ויבש ב' מינים הם. דהא לר"מ קצירת יבש שבאמצע ודאי הוי הפסק להמשויר דהא אמר הקוצר לשחת מפסיק ומוקי בפרקין לעיל דמיירי לאחר שהביא שליש דהוי חיוב פאה מפסיק והיינו כשנתיבש וכן לר"ע קצירת היבש שבאמצע הוי הפסק דהא אמרת ר"מ בשיטת ר"ע אמרה:
שמעינן שוק וגורן ב' מינים הן. משני דמסתם מתני' ע"כ לא מצי לאשמעינן אלא שוק וגורן דחשיב ב' מינים אבל לא משום לח ויבש דאם תאמר לח ויבש ב' מינים הרי אם קצר בפעם א' חצי לח וחצי יבש ודאי גם ר"ע מודה דנותן פאה א' על הכל והכא במחליק בצלים הוא קוצר ג"כ שניהם בפ"א ומ"מ פליג ר"ע אלא ע"כ טעמא דר"ע אינו אלא משום שוק וגורן דהוי ב' מינים: