זקן שנידה לצורך עצמו אפי' כהלכה אין נידויו נידוי. — פי' "כהלכה" כגון שביזה אותו, ואף דלעיל איתא "המבזה זקן צריך נידוי" היינו שאחרים צריכים לנדותו אבל לא אותו זקן שביזה אותו מפני שהוא כנוגע בדבר, וראיתי בטיו"ד סימן של"ד וב"י שם פירושים אחרים אבל אינם מחוורים ע"ש.
ודע שלפנינו בעל המאמר כאן "ר' אחא ר' תנחום ר' חייה בשם ר' יוחנן" ונ"ל להגיה "ר' אחא ר' תנחום בר חייה בשם ר' יוחנן" וכעין זה יש בתענית פ"ב ה"א דף ס"ה ע"ב, ועוד שבבבלי כאן ט"ז ב' באותו ענין איתא "א"ר תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו כו' תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי"; ור' תנחום ב"ר חייה דירושלמי הוא עצמו ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו דבבלי (שכן בשקלים רפ"ג איתא "ר' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהא בהמה מצוייה לעולי רגלים" ואותו ענין בבבלי בכורות נ"ז ב' בשם ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו). ואף שבבבלי איתא בשמו להפך מבירושלמי כאן הוא דבר הרגיל בשני התלמודים כ"ש הרמב"ן במלחמות פ"א דסוכה.
ודע שלפנינו בעל המאמר כאן "ר' אחא ר' תנחום ר' חייה בשם ר' יוחנן" ונ"ל להגיה "ר' אחא ר' תנחום בר חייה בשם ר' יוחנן" וכעין זה יש בתענית פ"ב ה"א דף ס"ה ע"ב, ועוד שבבבלי כאן ט"ז ב' באותו ענין איתא "א"ר תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו כו' תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי"; ור' תנחום ב"ר חייה דירושלמי הוא עצמו ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו דבבלי (שכן בשקלים רפ"ג איתא "ר' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהא בהמה מצוייה לעולי רגלים" ואותו ענין בבבלי בכורות נ"ז ב' בשם ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו). ואף שבבבלי איתא בשמו להפך מבירושלמי כאן הוא דבר הרגיל בשני התלמודים כ"ש הרמב"ן במלחמות פ"א דסוכה.