מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4

היו שנים לזה אמר טול ואכול וכו'. כך הביא הרמב"ם בפ"ה ממעשר בהלכה ז' ולמדנו מדאמר ר' יוסי בפשיטות ולאו מתניתא הוא וכו' ש"מ דדין א' להם ותרווייהו בחד גוונא מתפרשא דהיו יושבים בשער או בחנות וכו' דמתני' דלקמן נמי אהי' עובר בשוק דריש פרקין קאי שאם זה העובר בשוק אמר לכולן טלו לכם תאנים אותן אנשים היושבים שם אוכלין ופטורין לפי שאינו ביתם ובעל שער ובעל החנות חייבין שהרי הם בבתיהם וזהו כמ"ש הרמב"ם שם בהלכה ח' וכן אנשים שהיו יושבין בשער או בחנותו אמר להם טלו ואכלו וכו' ולא כמו שפי' הר"ש ואחריו נמשך הר"ב שבעל השער אומר כן דאי הכי מאי קמ"ל שבעל השער והחנות חייבין פשיטא הא כבר הוקבע למעשר דמי גרע מחצר המשתמרת ועוד דבהדיא מדמי לה הכא האי מתני' דלקמן להאי דינא היו שנים וכו' וכן ר' יונה לא פליג ע"ז אלא דרצה לדחות דאיכא למימר דברי הכל הוא וכדפרישית בפנים אבל לענין פירושא דמתני' דמיירי כשהעובר בשוק אמר להם כן גם אליבא דר' יונה הכי מיתפרשא וזה מבואר. ומה שטען הראב"ד ואמר שכאן הוא סותר למה שכ' למעלה לחצר חבירו יתבאר מזה לקמן בפ"ג בהלכה א' בד"ה מאן תניתה רבי וכו' ע"ש: