א] ויש וכו'. א"א כשאכל לא היה צריך לומר שאם לא שמע לא יצא שאפילו שמע הרי אמרו שנים שאכלו מצוה לחלק ואם לא אכל כבר אמרנו בא ומצאם כשהם מברכים אשכחינהו דקאמרי ברוך עונה אל ברוך ומבורך אשכחינהו דקאמרי אמן עונה אמן עמהם. ומה שכתב הרב בפרק ערבי פסחים ש"מ ברכה טעונה כוס דמשמע ליה להאי דסבר הרב ברכה אינה טעונה כוס אומר אני לפי שאין עכוב כוס כמו שהוא לקדוש או להבדלה שאין מקדשין ואין מבדילין אלא על היין או על הפת או על השכר אבל ברכות המזון שלא על אחד מהם לפיכך כתב אותה המימרא לומר שאינו עכוב אלא למצוה ודאי טעונה כוס ודברי ד' דברים שנאמרו בכוס של ברכה ואין אומרים שירה אלא על היין וכדי מזיגת כוס יפה במסכת שבת אלמא צריך נמי שיעורא ובפי' כתב אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית כדי שימזגנו כו' אלמא טעונה כוס ושיעור:
קריאה במקור
כתוב שם ברכות · דף 39a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c0199ba4b6b81edd7dacc2941050e7b5d8e0171330f398b965f6c380e61624a