כתוב שם ברכות · דף 29a

א] ומה שנ"ל וכו'. א"א שני פרושים נאמרו עליה האחד שכתב זה המחבר והשני הוא מה שפירש בו בעל הלכות שפירש כל השמועה בדברים שדרכם לבוא בתוך הסעודה מחמת הסעודה ודברים שאין דרכן לבוא וכו' ואפילו באו בתוך הסעודה ומחמת הסעודה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם והכל כמו שכתוב בהלכות ובפירוש הגאון והכריע הגאון ז"ל על פירוש הראשון מטעם שהאמוראים כולם כשהולכין בדין אחר הרוב מכריעין על הפירוש הראשון בתאנים וענבים דלפניהם ולאחריהם שלדעת רובן כשהן באין בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריהן כרב הונא ועכ"ז אין אורם מבהיק ועוד הם צריכים לפנים לפי ששנינו ברך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה ברך על הפרפרת לא פטר את הפת אבל מעשה קדרה פטר ומעשה קדרה כבר הם ידועים כגון דייסא חלקא טרגיס זריד וערסן וכיון שהם נפטרים על ידי פרפרת שהפרפרת הזו מין פת היא כגון מצה מתובלת וכיוצא בה והיא נחשבת כפת לגבי מעשה קדרה שאם היא לפתן כמו שפירשו מקצת מפרשים אין טעם למה יפטור ברכת בשר ודגים מעשה קדרה בשום פנים. ומכל מקום דברי בעל הלכות שפירש שלא מחמת הסעודה כגון דייסא שאין מלפתין את הפת טעון ברכה לפניו אלא אפילו בא בתוך הסעודה כבר הם נראים ממשנה זו שהרי פת פוטרתו: גם מה שפירשו האחרים שכל מה שאינו בא ללפתן שלא מחמת הסעודה הוא והוא דמיון תאנים וענבים שנאכלים בפני עצמן הרי מעשה קדירה שאינו בה ללפתן ופת פוטרתן אבל אין זה כלל שנסמוך עליו אלא כל דבר שאדם אוכל לחדד האצטומכא וליתן תאות המאכל אף על פי שאינו אוכל עם הפת מחמת הסעודה הוא וזהו הפרפרת וכן מעשה קדרה אולי כך הם לחדד האצטומכא. א"נ מפני שהן נאכלין להשביע רעבונם וכל מה שנאכל רעבון מחמת הסעודה הוא ולאפוקי תאנים וענבים הנאכלים בפני עצמן שאין אדם נסמך עליהם ואינן אלא לטייל בהם או לקנוח הפה הלכך אפי' בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהם לפי שלא ברך המוציא אלא על דבר שהוא מחמת הסעודה אבל לאחריהן לא צריך שכיון שאוכלין בתוך הסעודה כבר עשאם צרכי סעודה ואפשר שהיו צריכים לקנוח פיו שלא לערב טעם אכילה זו בטעם אכילה זו. וברכת המזון חלה על כל צרכי הסעודה אבל ודאי כשהיו באים לאחר הסעודה אינן צריכין לכל זה ואינן מצרכי הסעודה כלל ומשום הכי טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. ובהכי מתרצי מתני' דקתני ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון והדר תני ברך על הפת פטר את הפרפרת א"כ אמאי צריך לפרפרת שלפני המזון ונפטרה בברכת הפת אלא הא דקתני ברך על הפת פטר את הפרפרת כשבאה בתוך הסעודה ורישא דצריך לפרפרת שלפני המזון מפני שבאה זו אחר המזון ואין הפת פוטרתו אבל פוטרתו פרפרת שלפני המזון מפני שהוא כענין אלו נאכלין שלא בקביעות סעודה ואלו נאכלין שלא בקביעות סעודה זה הדרך הטוב בעיני ודוקא כשדעתו לאכול ממנה אחר המזון וכן אומר ליין: