חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 8 · Segment 2

אמר ר"ח הדא אמרה הבא על אחות חליצתו לא פסלה מן הכהונה הק"ע ז"ל פי' הדא אמרה מדתני אף כהנים כסדר הזה והפ"מ ז"ל מגי' וכתב דכצ"ל אחות זקוקתו עיי"ש ולפענ"ד נראה דהיא גמ' מפורשת בדף מ' ע"ב דגרסינן שם אמר ר"ט ב"ק אמר שמואל. הבא על צרת חליצה הולד ממזר. מ"ט באיסורא קיימא אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא מותר אדם בקרובת צרת חליצתו אי אמרת בשלמא צרה אבראי קיימא מש"ה מותר באחותה אלא אי אמרת צרה כחליצה דמיא אמאי מותר לימא תהוי תיובתא דר"י דאמר בין הוא בין אחין אין חייבין לא על החליצה כרת ולא על צרתה כרת. אמר לך ר"י ותסברא אחות חליצה דאורייתא והא אמר רשב"ל כאן שנה רבי אחות גרושה מד"ת אחות חליצה מד"ס ע"כ. ופרש"י ז"ל כיון דאחות חליצה גופה דרבנן בחליצה גזור באחותה בצרה לא גזור עכ"ל ז"ל וא"כ למ"ד דשליחותא קעביד אי הי' אחות חליצה דאורייתא הי' אסור באחות צרה כאחות חליצה אך מכיון דאחות חליצה גופי' מד"ס ע"כ באחות צרה מותר. והנה במתניתן דידן נמי דכוותי' לענין אחין דאחד חולץ ואחד מייבם דהחולץ גופי' אסור לייבם השני' משום שמא אחות חליצתו היא. א"כ גם אחיו אסור לייבם השני' משום זה גופי' שמא אחות חליצתו היא כמו אחיו דהא שליחותא דאחין קעביד אלא ע"כ כתירוצא דר"י שם משום דכיון דאחות חליצתו מד"ס בדידה גזור בצרה לא גזרו וה"נ כיון דאחות חליצה מד"ס בדידי' גזרו באחין לא גזרו ע"כ מוכיח שפיר ר"ח ממתניתן דידן. דהבא על אחות חליצתו. לא פסלה מן הכהונה. משום דאחות חליצה דרבנן היא ואי הי' אחות חליצה ד"ת כמו דסבירא לי' לר"ע בדף מ"ד דהוי כאחות גרושתו ופשיטא דהי' מיפסלה מן הכהונה. אבל מכיון דרבנן היא לא פסלה מן הכהונה: