חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 5

ר' זעורה בשם ר"ש תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות. וקשיא כו' שמא זיקת ר"ש כמאמר דרבנן כו' כן אמר זיקה קונה ומשיירת ופריך וקשיא צד שקונה זיקה כנגדה אסור בצרה וצד שלא קנה זיקה כנגדה הותר בצרה והוא כדברינו דבמקום דלא קנה לכולה יבמה אלא חד צד לא קנה קנין גמור להפקיע הזיקת המת אפילו מהצד הזה גופי' ועדיין יש עליה זיקת המת אפילו בהצד הזה. וע"כ הצד שקנה זיקה כנגדה אסור בצרה משום דהוי צרת א"א שלהב' משום דכיון דקנה הזיקה ונכנסה לרשות היבום הצד הזה ועדיין יש בהצד הזה קצת זיקת המת א"כ הוי ממילא צרת א"א של הב'. [והא דקאמר תחילה קנה זיקה שתיהן מותרות היינו אם זיקה קנה לגמרי והוי יבום ולבסוף נולד אבל אי לא קנה הזיקה לגמרי אלא מקצת לא דהוי צרתה ואסורה משום א"א של הב'] וצד שלא קנה זיקה כנגדה היתר בצרה דהא לא הוין צרות זל"ז ומשני אר"ש וכי יש מנפ"ש בעריות מאי כדון כההיא דאמר ר"א בשם רבב"ח כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה פי' דר"א בשם רבב"ח אמר בירושלמי במס' קידושין גבי קידושי מאה תופסין בה אמר לה בהאי לישנא והתם שייך המימרא הזה עכ"פ ס"ל דכל יבמה שאין זקוקה כולה נעשה הצד שאינה זקוקה כערוה לצד הזקוקה דבעינן יבמה שראוי כולה ליבום אבל מקצת יבמה לא חזיא ליבום [ומובא ברשב"א ז"ל במס' קידושין דף ס' הירושלמי הזה עיי"ש] ור"ז בשם ר"ש תני בשם ר"ש דפליג על רבנן דס"ל דחצי זקוקה חולצת ואיהו ס"ל דחצי זקוקה פטורה לגמרי ועי' בחיבורינו מגדל דוד במערכה במס' קידושין שמה מבואר שבכמה מקומות יש פלוגתא בזה בחצי זקוקה אם היא זקוקה לחליצה: