החזירה מאן דאמר לכתובה כו'. מה שפרשתי בפנים הוא לפי גירסת הר"ן בשם הרשב"א ז"ל ולפ"ז הא דמייתי לקמי' הפקחין כו' מילתא אחריתא הוא וי"ל לפי גי' הספר מ"ד לכתובה אבל לא לתנאין תני כלומר הא כבר תנינן לה דאם החזירה אינו מתחייב בתנאי כתובה וה"נ ונפשטה הבעיא אבל למ"ד התם בין לכתובה בין לתנאין מה כלומר אכתי איכא למיבעי דשאני תנאי כתובה דככתובה דמיא אבל בת אשה לא שייכא לתנאי כתובה ופשיט לה תני הפקחין כו' ותני עלה בנשואין הראשונים דוקא ולענין דינא לא נפקא לן מידי דלב' הפירושים אינו מתחייב אלא בנשואים הראשונים ולא אם גירשה והחזירה וכן פסק הרשב"א והרא"ש ז"ל וכן הטור אה"ע סי קי"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30