מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3

אין תימר משום פסולי עבדות מעתה כו'. התוס' בריש פרקין מביאין ראיה מכאן לפי' רש"י ז"ל דמדרבנן אסורין לבא בקהל כדפרישית לעיל והא דכתבו שם בתחילת הדיבור על פי' רש"י והיינו משום עבדות לאו דוקא דהרי הש"ס דהכא מקשי דאין תימר משום עבדות לא יהא לה קנס וכן רש"י בעצמו לא פי' הכא ולא בהערל דיהיו אסורין משום לאו דלא יהיה קדש וכן כתבו התוס' שם דף ע"ט ד"ה ונתונים על דברי רש"י ומצינו למימר דלא נאסרו בשום פעם משום לא יהיה קדש כו' ע"ש. ומיהו איכא למידק על פירושם דמאי מקשי הכא מעתה כו' הא אפילו אם אמרינן דריחקן משום פסולי עבדות אפ"ה יש להן קנס דהא דבתורת עבדים הן מדרבנן הוא ולא נכללו בלחו דלא יהיה קדש ולולי דבריהם היה אפשר לפרש הכא דה"ק לא חשו כו' הא דריחקן יהושע ודוד היינו משום פסולי קהל והלכך יש להן קנס דמדרבנן הן דהרי נתגיירו וליכא בהו משום לאו דלא תתחתן דאגיותן קאי דאין תימר משום פסולי עבדות כלומר וא"כ ע"כ לומר דמן התורה פסולין לקהל והיינו דלא תתחתן אגירותן קאי וע"ז הוסיפו עליהן לגזור עוד פסולי עבדות שיהו משועבדין כפי' ר"ת שהבאתי לעיל דאל"כ מאי הוסיפו לגזור א"כ קשה מעתה לא יהיה להן קנס כיון דמן התורה בלא תתחתן הם והרי הם כשאר אומות בגיותן ואין להן קנס. ומ"מ סייעתא הוא לפי' רש"י ולהרמב"ם ז"ל כמ"ש לעיל: