והחוב ממעט. ובבבלי ריש פרקין מסיק דהחוב אינו ממעט ויש לפרש שיטתא דהכא בגוונא אחריתא ובלשון בעיא דבעי הש"ס אם החוב ממעט או מרבה כדמפרש היך עבידא כו' ואתרווייהו קאי אם היתה שדה של אחרים תחת ידם או שדה שלהם תחת יד אחרים ועתידה לחזור ביובל אם רואין אותה כאלו היא מוחזרת וברישא ממעט הוא ובסיפא מרבה אבל אם יצא עליהן שט"ח ודאי אינו ממעט שהיא נחלה שלהן שעושין בזה מצות פריעת חוב אביהן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30