עד כדון דהות פרגמטיא זעירא כו'. כן היא גי' הרא"ש ז"ל והר"ן גריס איפכא ע"כ דהוות פרגמטיא רבה הוות פרגמטיא זעירא כלומר שלא מצאו לקנות סחורות הרבה מאי. וכתב הרא"ש ז"ל דכן נמי מסקנת הבבלי וכר' המנונא שם והא דקאמר אפי' שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע לאו דוקא אלא אפי' לקחוה לטביחה ועומד לטביחה לעולם חולקין בסחורות בשוה ואין חולקין לפי המעות אלא בשהרויחו במעות עצמן כדאמר הכא והא דנקט שור לחרישה משום דרבה כו' נקט לה ואפי' היה הפירוש דחוק ראוי לדחוק ולפרש כדי להשוות שתי הגמרות יחד וכ"ש שהוא מרווח ומפורש עכ"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 10 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30