מחרב מחרב אוריה כו'. נראה דקשיא ליה הך קרא הלא נפש סתם היא הנפש המשכלת ואין חרב ממש אפשר לכלותה ועוד מאי יחידתי דקאמר. לכן מפרש דקאי על חרב אוריה שודאי לא חטא דוד בהריגת אוריה כדאמר בבבלי קידושין פ"ב אבל החטא היה שהרגו בחרב בני עמון כמאמרם ז"ל שהיה חקוק על חרב בני עמון ע"א שלהם וזה היה שגיאה כי הוא לא ידע ואשם וע"ז ביקש שאין נפשג חייב בדבר אלא על שלא שם לבו להשכיל בדבר ההוא גם בהריגת החסיד לא חטא שהרי בדין נהרג אלא שע"י שהיה מאמין בו כשני עדים גרם שהעידו עליו כמ"ש בקונטרש זהו שאמר מיד כלב החסיד שסיבת הריגתו היתה יחידתי שהאמנתי לו ביחיד כשנים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466