יו"ד שבירבה קטרגו. כתב הי"מ מ"ט התלונה ליו"ד שבירבה מהשאר כל האותיות ע"ש. ונ"ל דשלמה קיבל כל הסוסים במתנה ממלך מצרים וסבר דליכא איסורא אלא שלא ירבה לו אבל אם בא לו הרבה סוסים במתנה או ע"פ סיבה אחרת שרי דאל"נ ה"ל למכתב הרבה סוסים לא יהיו לו ואם יענש על כך מהראוי לעקור היו"ד שבירבה ולכתוב במקומו הרבה סוסים לא יהיו לו. זהי הטעם המחוור שקיטרג היו"ד שבירבה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל דייתיקי כו' עי' בקנט'. וכ"כ הי"מ. וקשה מאי שכיב מרע שייך הכא והתם טעמא רבא אית ביה שנראה שמתחרט בראשון אבל אם מבטל מקצת ופירש בהדיא על השאר לא בטל אלא מקצתו וכאן כמי שפירש דמיא וכמ"ש בסמוך. לכך נראה דסובר רשב"י כל השטרות שבטלו מקצתן בטלו כולן. ועי' מ"ש כתובות [פי"א ה"א] בתו' בד"ה ר"י כו' ובגיטין [פ"א ה"א] בד"ה וייבא כו' ובנזיר [פ"ב ה"ה] בד"ה העתידין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466