הורה על מנת לעשות כו'. כתב הרמב"ם פ"ג מה' ממרים הורה לעשות או שעשה כהוראתו חייב מיתה. וכתב הכ"מ ברייתא ת"ר אינו חייב עד שיעשה כהוראתו או שיורה לאחרים ויעשו כהוראתו ע"כ וקשה הך ברייתא משמע דלא כהרמב"ם דאינו חייב בהוראה לעשות לחוד עד שיעשו ע"פ הוראתו. ונראה כדי להשוות הירושלמי והבבלי פירש הרמב"ם או שיורה לאחרים שיעשו כהוראתו לאפוקי הורה ע"מ שלא לעשות ויש לתמוה שלא ביאר הרמב"ם כל החילוקים האמורים בסוגיין:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 11 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם עד שלא עשה כו'. עי' בקונט' שהגהתי וכן מוכרח לשון הש"ס. ובבבלי יבמות פ' הערל (דף ע"ז) כתבו תו' אם קודם מעשה אמרה שומעין לו אור"ת דוקא היכא דהוא עצמו נוגע בדבר כהאי דיתרא כו' אבל אם הן אינן צריכין לאותה הוראה שומעין להן אע"פ שלא אמרו עד שעת מעשה ע"כ ותימא שלא הביא דברי הירושלמי המפורשין כן. והרמב"ם לא הביא דברי הבבלי גם הירושלמי וצריך טעם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466