הבא על הזכור. כתב התוי"ט תימא למאי נ"מ נקיט ליה הכא ע"כ ונראה קמ"ל הבא על הזכר ומביא זכר עליו ועל הבהמה ומביא בהמה עליו שוים. לר' אבהו (בבבלי דף נ"ד) אתיא ככ"ע לר"ע בתרווייהו אינו חייב אלא אחת ולר' ישמעאל בתרווייהו חייב שתים וקמ"ל לאפוקי מדאביי דאמר לר' ישמעאל בזכר חייב שתים ובבהמה אינו חייב אלא אחת ולאביי אתיא כר"ע דבתרווייהו אינו חייב אלא אחת וקמ"ל לאפוקי מדר' ישמעאל דמחלק בין זכר לבהמה. ותו' כתבו בד"ה הבא כו' והא דלא קתני והביא בהמה עליו משום דלא אתיא אלא מדרשא ולא תני והביא זכר עליו דנקט לישנא דקרא ואת זכר לא תשכב ע"כ וקשה מאי דוחקייהו לישני דא"כ הוה צריך למיתני. פלוגתייהו דר"י ור"ע אי חייב אחת או שתים ולפמ"ש ניחא דע"כ צריך לומר מתני' כר"ע לאביי. מיהו יש לומר דליכא לשנויי הכי דבאם תני פלוגתייהו דר' יהודה ורבנן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 7 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466