כמה עדות יוצא מפיכם עיין בקונטרס. והי"מ כתב שמכשילים את ישראל בחילול המועדות כו' ע"ש ואין לשון הש"ס משמע כדבריו וא"ת למה לא הזהירם על המכשול י"ל עדיפא מיניה פריך שגורמין מיתה בידי אדם ועמ"ש בנדרים. מיהו קשה הא דפריך בסמוך וא"כ אפילו בד"נ כו' מאי ד"נ איכא הכא הא כתיב אתם אפילו אונסים נמצא שקידוש הב"ד קיים והקב"ה מסכים על ידן ובודאי אין בתוליה חוזרין ודין הוא שימות וי"ל היינו דמייתי הא דר' אבין דקשיא לר' אבינא. ולר' אבין נראה דה"פ דקרא אקרא לאלהים עליון היינו לב"ד שלמעלה שיכנסו לדין בר"ה ומ"ט לא יכנסו עד שיקדשו ב"ד שלמטה את החדש מפני שה' גומר עלי ומסכים עם ב"ד שלמטה אפילו אונסים או מוטעים א"כ הכל תלוי בב"ד של מטה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466