שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 3

רב אמר בכלל נחלקו כו'. רש"י ותו' ספ"ג דנזיר תפסו עיקר גירסה שלפנינו והוא תימא כמ"ש יבמות [פ' ט"ו ה"ו] בד"ה בכלל כו' ע"ש וכן מוכח בסמוך דקאמר ר' יוחנן לשיטתו ר"ל הא דאמר ר"י הכחיש עדות בתוך העדות בטלה העדות לשיטתו אזיל דאמר בכולל ד"ה בטלה העדות וכ"ת אם נאמר בנזיר לעולם הוי נזיר שתים לא דמיא להך דהכא. דהתם בשתי כיתי עדים לכך אמרינן הוי נזיר שתים משא"כ הכחיש עדות כו' איירי בכת אחת דוקא לכך בטלה העדות דהכא נמי בשתי כיתי עדות קאמר ר"י בטלה העדות כדאמר ר"ת כו' ואי גרסינן כגירסא דהכא אין הנדון דומה לראיה וכיוצא בזה כתב מהרר"ב אשכנזי בתשובתו סי' ה'. אלא שכתב אי גירסת נזיר עיקר הוה ניחא דחייליה דר"י מהא דאיתמר ע"כ ולשון חייליה ודאי קשה דחייליה לשון ראיה הוא ותימא לומר שר"י מביא ראיה מדברי על דבריו אלא שצריכין להגיה נמי ר"י כדעתיה וכגירסת יבמות ונזיר. וביבמות שם כתבתי שמהרר"ב אשכנזי כתב שר"ח בר בא בא לפרש פלוגתייהו דרב ושמואל ע"כ ותימא לומר שר"י עצמו מפרש פלוגתייהו ע"כ. ואי גרסינן ר"ח בר בא בשם ר' יונתן הוה ניחא אך מדברי הרב נראה שהגירסא בשם ר' יוחנן עיקר וכ"ה ביבמות ונזיר. ובנזיר [פ"ג ה"ז] כתבתי בד"ה בכולל כו' לפרש סוגית הבבלי ספ"ג דנזיר ואף שלפירושי שם צריכין לדחוק ולפרש רישא אילימא אחד אומר חמש ולא שתים כו' קאי אהך דפליגי וסיפא אלא אחד אומר אחת ושתים כו' קאי אהאי דמודים מ"מ עולה לנו הסוגיא יותר מרווחת ממה שפירשו רש"י ותו'. וטפי יש לנו להגיה ברישא אילימא אחד אומר חמש ואחד אומר שתים הא קא מכחשי אהדדי וניחא הכל וכמ"ש שם ע"ש: