שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 11

כהדא דר' אילא כו' עי' בקנט'. והי"מ כ' שהיה שם טנוף ודאי ואמר מכיון שביום יכולין לראות אף בלילה אסור ומדהחמיר בלילה ש"מ דמחמירין בדברי תורה שלא להזכירן במקום מטונף ע"ש. וקשה מה לו לומר שהיה בפונדק ועוד מאי ברם דקאמר ה"ל למימר אף כדון אסור. אלא פירושי בקונט' עיקר. וכ"נ מהט"ז ריש סי' ע"ט. וכ"ת הא איסור ד"ת במקום מטונף אינו אלא דרבנן איך נאמר דקרא כי דבר ה' בזה קאי עליה י"ל היינו דמייתי להך דר' אילא דמינה שמעינן דאסור מדאורייתא דאי מדרבנן אין להחמיר בספיקו. אך קשה לפי מ"ש בבבלי צואה מלאחריו צריך להרחיק ד' אמות ומלפניו מלא עיניו וצ"ל כל שאינו תוך ד' אמות לא הוה מחנהו ולא קרינן ביה והיה מחניך קדוש ומלפניו מלא עיניו אסור משום ולא יראה בך ערות דבר. א"כ לפמ"ש הש"ע סוף סי' ע"ה בלילה מותר לקרות נגד הערוה דלא קרינן ביה ולא יראה וגו' אף צואה כל שאינו בד' אמות יהא מותר בלילה. והכא אמרינן אפי' חוץ לד' אמות אסור דאי בתוך ד' אמות אפי' ביום ואינו יכול לראותו כגון שהוא מלאחוריו אסור וצריך עיון: