אלו הוה ר' בא כו' מיזל. הוה בהדא. כתב תו' במסכ' עכו"ם דף כ"ז ע"ב בד"ה יכול כו' ואם רצה להחמיר על עצמו אפי' בשאר מצות רשאי כמו ר' אבא בר זימרא דבירושלמי שהיה אצל עכו"ם א"ל לאכול נבלה ואי לא קטלינא לך א"ל אי בעית למקטלא קטול ומחמיר היה דמסתמא בצנעא הוה ע"כ וכ"כ הרא"ש שם. ותימא אדרבא סוגיין מוכחת בהיפך דאמר אילו היה ר' בא שמע כו' מיזל הוה בהדא וקשה מנ"ל דלא שמע ר' בא דלמא שמע והחמיר על עצמו אלא ודאי שאסור לו להחמיר על עצמו הלכך ברור הדבר אלו שמע דבר זה היה הולך מן העולם שבודאי היה אוכל. גם מפפוס ולוליינוס יש ראיה שרשאי למסור עצמו דהא לפירש"י הם מסרו עצמן להציל שאר העם כמ"ש לעיל בד"ה פפוס כו' ש"מ כיון דהצלת נפשות מצוה היה מותר להם למסור. מיהו לזה י"ל אף הם היו בסכנת מות וע"י הודאתם נענשו בעינויים קשים וזה ודאי מותר. והמרדכי כתב בפרהסיא אף להנאת עצמן יהרג ואל יעבור. ותימא הא כל הסוגיא כולה מפורשת בהיפך וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466