כמיתת הבעלים כו' בבבלי פריך אימא לקטלא הוא דאתיא. כתב תו' משמע אי לקטלא אתי תו לא דרשינן מיניה כמיתת הבעלים כו' ותימא הא גבי רובע דריש לעיל מדאיתקש כו' ע"כ ונראה אי אמרינן לקטלא אתי הבעלים בחנק דכתיב יומת וסתם מיתה חנק א"כ חזינן שאין מיתתו שוה אלא דסד"א יומת בממון דהא איהו לא עביד מידי אלא ממונו לכך איצטריך היקישא ללמד מיתה ממש אבל לא להקיש מיתת השור בכ"ג דמהיכא תיתי לן לשנות ממון זה משאר ממון שאינו אלא בשלשה וטפי מסתבר לומר היקש מיתה דלא ניפוק קרא מפשטיה אבל ברובע ונרבע שפיר דרשינן היקישא לכ"ג דאל"כ היקישא ל"ל:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אף מיתת השור בדרישה וחקירה כו'. וקשה הא גם דיני ממונות צריכין דרישה וחקירה מדאורייתא כדתנן לקמן פרק אד"מ א"כ היקישא ל"ל. גם לא נזכר בשום מקום דרישה וחקירה במיתת השור וצ"ע. ועמ"ש לקמן ר"פ אד"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466