שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 2

ומה כתיב תמן כו'. בבבלי פריך והכתיב ויקח דוד עוד נשים ופילגשים בירישלים למלויי שמנה עשר מאי נשים ומאי פילגשים אר"י אמר רב נשים בכתובה ובקידושין פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין. קצת קשה אמתני' דסוטה פ"ק דתנן התם ולפי שבא על עשרה פילגשי אביו לפיכך נתקעו בו י' לונכיות. ה"ל לפרושי מאי נשים ומאי פלגשים. ונראה דבא לומר דהני י"ח נשים דמותרים למלך בין הנשים ופילגשים לא יהיו יותר על י"ח וכ"כ הרמב"ם פ"ג מהל' מלכים. לפ"ז צ"ל שלא היו לדוד שום פלגש בשטר מעשה דבת שבע דהא שש נשים ה"ל כדכתיב הששי יתרעם לעגלה. ואי ה"ל פילגש הרי שבעה והנביא א"ל כהנה וכהנה ש"מ דלא ה"ל אלא שש. ונשים ופילגשים שנשא בירושלים תרווייהו היו למלאות הי"ח. ותדע דפילגשים ממנינא הן דהא אמר רב פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין וקשה א"כ מאי דוחקיה דרבנן שהשיבו לר' יהודה מאי נשי אדניך נשים הראויות לו מבית המלך הא אף אי מוקמינן קרא כר"י דארצפה קאי מ"מ אין ראיה משם דאלמנות מלך מותרת למלך דשאני רצפה דהיתה פילגש שאול בלא כתובה וקידושין לכך היתה מותרת לדוד אלא ודאי משום דקשיא לרבנן א"כ שבע ה"ל במעשה דבת שבע ואיך אמר הנביא ואוסיכה לך כהנה כו' אך עדין י"ל גם דוד רצפה לפילגש נשאה אלא ש"מ פילגשים ממניינא הן אבל לר"י ניחא דלית ליה דרשא דכהנה דהא ס"ל צנועות מותרים לו יותר מי"ח. והרב בכה"ג במח"כ לא דק בזה. והלח"מ כתב פ"ג מה' מלכים להרמב"ם קשה הא דאמר רב שמן כמה קשין גירושין שהתירו לדוד ליחד ולא התירו לו לגרש. יוצא פלגש אחת וישא השונמית דלפילגש א"צ גירושין דאין לי בה קידושין אלא יחוד בעלמא ע"כ. ונראה דאין מזה קושיא כלל דודאי רב שמן סובר כתנאי דסברי פילגש בקידושין כמפורש בירושלמי כתובות [פ"ה ה"ב] (ויש שם חסרון כמ"ש שם בתו' בד"ה ואיזו כו' כמו שכתבתי במהדורא בתרא) אבל רב פליג ופסק הרמב"ם כוותיה. והא דאמרו בבבלי בפרקין דאבישג אמרה לדוד נינסבן וא"ל אסירת לי. נמי אתיא כמ"ד פילגש בקידושין אבל לרב ליתא ולא אמרה נינסבן שלא היתה אבישג רוצה להנשא לו כדי שלא תיאסר במיתת המלך הזקן לעולם שאלמנתו אסורה. וניחא נמי דלא תיקשי לרב למה התירו לייחד ה"ל להוציא אחת מהפילגשים וישאנה לאבישג שלא היה בזה שום תקנה כיון שאבישג עיכבה בדבר. והא דגרסינן בירושלמי יבמות [פ"ב ה"ד] ר' זריקן בשם ר"ח אשת חמיו אסורה מפני מראית העין אי תימר תורה הרי דוד שנשא רצפה בת איה שנאמר ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדוניך בחיקך. נמי צ"ל דסובר כמ"ד פילגשים בקידושין דאי כרב דפילגש בלא קידושין מאי ראיה מייתי מרצפה הא פילגש שאול היתה ולא אשת חמיו. וא"ת מאי ראיה מייתי מקרא ואת נשי אדוניך הא ר' יהודה היא דמפרש לקרא הכי אבל רבנן פליגי ומפרשין לקרא דאמרב ומיכל קאי וכ"כ מפרשי הסמ"ג ע"ש ונראה דהכי דייק מדמייתי ר"י ראיה ממנו ש"מ דסובר ר"י אשת חמיו מותרת ולא מצינו דפליגי חכמים עליה בהא אדרבה מדלא השיבו לו לדבריך איך נשא אשר. חמיו דר"י ודאי סובר פילגש בקידושין דאי בלא קדושין אין ראיה כלל מרצפה דאלמנות מלך מותרת דהא פילגש שאול היתה. וכן משמעין דבריו בירושלמי כתיבות אלא ודאי מודו חכמים דאשת חמיו מותרת וניחא לן דברי הסמ"ג ודברי הרב בכנסת הגדולה אינן מבוררין גם בזה: