שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 8

שלשה הם חוץ מן התשובה. כתב הי"מ וקשה אי משום דתשובה צריכה לכולן אינה מן החלוקין יה"כ דצריכה לכריתות ומיתות ב"ד לכפר מחצה ויסורין לחילול השם לכפר שליש למה יהיו מן החלוקין ע"ש ונראה דלק"מ בשלמא תשובה אינה חלוקה מכפרת על כולן מיהו מקצת בלא הן אבל אחריני בלא תשובה אינן מכפרין כלום לכך נקראים חלוקים. וזו היתה שאלת ר' מתיא. דגרסינן בבבלי (דף ס"ד) הכרת תכרת הכרת בעה"ז תכרת לעה"ב דברי ר"ע א"ל ר' ישמעאל והלא כבר נאמר ונכרתה וכי ג' עולמים יש אלא ונכרתה בעה"ז הכרת לעה"ב תכרת דברה תורה כלשון בני אדם. וכתב תו' לאו לר' עקיבה פריך דאיהו מוקי לה במברך את השם אלא אליבא דנפשיה קאמר כדפ"ה וא"ת לר"ע נמי תיקשי וכי ג' עולמות יש דלעה"ז נפקא ממולך ע"ש. וכבר כתבתי לעיל [פ"ז ה"ט] בד"ה כאדם כו' דתימא לומר דלאו לר"ע פריך ע"ש ונראה כיון דכתיב את ה' הוא מגדף ונכרתה כי דבר ה' בזה הכרת תכרת ודאי פשטיה משמע דקאי הכרת תכרת על את ה' הוא מגדף דכתיב ברישא א"כ אם מגדף היינו מברך את השם קשיא אמברך וכי ג' עולמים יש ושפיר קאמר ר"י לר"ע וכי ג' עולמים יש. ור"ע סובר כרת ג' איצטרך דלא נימא אין לך דבר עומד בפני תשובה ואם שב יכופר הכרת קמ"ל לעולם הכרת קאי לעה"ב. וקראי דר"י אתיין שיכפר יה"כ וייסורי מקצת בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה אבל לא כולו והתשובה אינה מכפרת כלום על אלו א"נ לית ליה דרשת ר"י. ור"י סובר לעולם תשובה מכפרת מקצת והנך גומרים הכפרה. א"נ קסבר ר"ע כרת יתירא אתי לאשמועינן שאין כפרה לכרת בעה"ז וקראי דר"י הכי מתפרשין תשובה מכפרת על עשה יה"כ מכפר על עשה אפי' עומד במרדו יסורין מכפרין על ל"ת מיתה מכפרת על חילול השם אם אין בו איסור כרת ור' ישמעאל סובר תשובה מכפרת על עשה ויה"כ על ל"ת ויסורים על כריתות ומיתה על חילול השם וכ"ש על הכרת ואין אחד צריך לחבירו. וכיון שכן ודאי שאין הכרת עומד לעה"ב אחר שמת. ור"ע לית ליה ד' חלוקי כפרה דכרת אינו מתכפר לגמרי והא דכתיב עונה בה לומר דע"י תשובה מכפר מקצת אבל כפרה גמורה אין לה. והיינו דקאמר ר' מתיא פשיטא ליה דר"י דריש ד' חלוקי כפרה כדמוכח מברייתא אבל מספקא לי איך הוא דורש אותם אי כפירושא קמא או כפירושא בתרא וא"ל ראב"ע ג' הן אבל תשובה לאו בכלל חלוקה דכולן צריכין לה והיא מכפרת לבדה במקצת. והן אינן מכפרין בלא תשובה ועוד הארכתי במקום אחר: