ממזרים מאבותיהם. וא"ת מאי קאמר עתה יאכלם חדש כו' י"ל ה"ק בה' בגדו. כי השם הוא בין איש ואשה והם צהלו על אשת רעיהם ובגדו בו וע"י כך ילדו בנים ממזרים ואין איש יודע מי הוא בנו הראוי ליורשו אחר מותו לפיכך יבואו עליהם אויביהם ויקחו כל חדש חלקיהם ולא ימתינו להם עד יום מותם. והמפרשים דחקו מאוד בפי' הפסוק ע"ש. גם בהרבה מקומות בסוגיא זו פירשתי דלא כי"מ ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 5 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון. עי' בקונט'. וא"ת הא כרמלית אינו אלא דרבנן והים כרמלית הוא א"כ למה אינן עוברים בו בשבת אף אם נאמר שכבר גזרו אכרמלית קודם הגלות מ"מ דבר מצוה כזו מותרים לעבור וא"ל שהנהר עמוק ואינן יכולין לעבור בו ברגל למה אינן עוברין בספינה בשבת ואפשר גם בספינה אי אפשר לעבור בו שהוא רפש וטיט וצריך העובר לעשות מלאכות גמורות וזה אי אפשר לעשות בשבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466