זאת אומרת שדנין מספק כו'. וקשה הא קיי"ל אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן א"כ למה נדון מספק נמתין עד שיבואו עדיו ואח"כ נדון בשלמא מגדף מפני כבוד המקום לא הוציאו הגידוף מפיהם עד גמר הדין כי אפשר שימצאו לו זכות ממקום אחר ולחנם גידפו העדים הלכך מטריחינן הב"ד (כמ"ש הריב"ש סי' רל"ד ועי' מ"ש לעיל [פ"ג ה"ח] בד"ה אין כו'). אבל בשאר דינים מנ"ל וא"ל לפי המסקנא לאו דוקא דנין אלא תופסין אותו עד לדין שאין ענין התפיסה מוכח ממתני' דניליף מינה בעלמא:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 8 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466