השגות הראב"ד כתובות · דף 46b

עוד כתב הרב ז"ל כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' שבועה מאי עבידת' אמר רב יהודה על אפוטרופיא שנעשית בחיי בעלה ור"נ אמר על הפוגמת. וכתב הא דא"ר יהודה על אפוטרופיא שנעשית בחיי בעלה אסיפא דמתני' מתנינן לה דתנן [הלכה] מקבר בעלה לבית אביה וכו'. וכ"כ (השביעה) [בשאר השמועה] בשני מקומות דפטורה דמתני' על הפוגמת קאי. ומתחזי מכלל דבריו דוקא על הפוגמת הוא דמהני לה פטורא אבל על אפוטרופיא לא מהני לה פטורא ואפשר כי לשון הגמ' הביאהו לומר כיון שהקשו בגמ' בשלמא למ"ד על הפוגמת כתובתה משום דמסקא אדעתא דמצטרך לה זוזי ואמרה ליה כתוב לי דלא משבעת לי אלא למ"ד על אפוטרופיא מי מסקי אדעתא דעביד לה אפוטרופיא וכו' ואתחזא ליה האי מלתא מהאי לישנא דלא מהניא פטורא על אפוטרופיא ולא היא דהא תניא בהדיא הרי שלא (פקד) [פטר] את אשתו מן הנדר ומן השבועה והושיבה חנונית או שמינה אפוטרופיא הרי זה משביעה כל זמן שירצה הרי שלא פטר הוא דמשביעה הא אם פטר אינו משביע אלמא מהניא פטורא לכולהו מילי. ועוד ק"ו אם לפוגמת שטענתו בריאה עליה אמרת מהניא פטורא על אפוטרופיא שהוא טענת שמא לא כ"ש. ועוד דפשטא דמתני' הכי מתחזי טפי דעל אפוטרופיא קא פטר לה משום דעלה קאי ומינה קא סליק אבל פוגמת כתובתה אכתי לא איירי כלל דנתחייב שבועה והיכי מתני דפטורא מהני לה אלא ודאי בלא ספק דאתרוייהו מהני פטור ופי' דשמעתא הכי מפרשי' לה דמ"ד על אפוטרופיא שנעשית בחיי בעלה אבל על פוגמת לא משום דהא ודאי והא ספק כדאמרן. ומ"ד על הפוגמת לאוסופי אתא דבתרא הוא ולאשמעינן דאפי' על פוגמת בטענת ברי מהניא וכ"ש על אפוטרופים דטענת שמא הוא דמהניא דאי אסיקא אדעתיה באפוטרופים ובעית מיניה דנפטרה כ"ש דאסיקא אדעתא על פוגמת משום דהא שכיח טפי ואי על פוגמת לא אסיקא דעתה כ"ש על אפוטרופי דלא אסיקא אדעתא ובעי' מיניה דנפטרה ואכל מילי מהני פטורא ואסתברא לי דאכולהו ודאי מהניא לה בר מעד א' מעידה שהיא פרועה מאי טעמא דמצי למימר לה נהי דהימנית לך טפי מנפשאי אבל טפי מסהדא לא ואיכא כי הא מלתא בשבועות בפ' שבועת הדיינים ודייקא נמי הכי דהא כולהו אדכרו לפטורא במתני' ובגמ' בר מהך וש"מ דלא מיפטרא בסתמא כי הנך אא"כ פטרה על זה בפירוש שמע מינה: