והא דא"ר יוחנן לא קנה לוקח. אפי' היה לו בן לבן לא קנה לוקח והאי בן הבן מוציא מיד הלקוחות וה"נ מפרשי להא דגרסינן בשילהי פ' מי שמת (בבא בתרא קנ"ח ב') בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וזהו שקשה בדיני ממונות אבוה מזבין ואיהו מפיק ומאי קושיא אמר מכח אבוה דאבא קא אתינא וכו' ודקדקו בפירושה היכי דמי אילימא כדקתני אבוה נמי מצי מפיק דהא מה שאירש מאב' מכור לך לא אמר ולא כלום.
לפיכך פי' מפרשים כגון דכתב ליה אבוה נכסי' לברי' וזבי' להו האי ברא ואתי בר ברא מפיק ש"מ דבר ברא מצי מפיק ומיהו ליתיה להאי פירוש' דאי הכי היכי מצי למימר מכח אבוה דאבא קא אתינא דהא אי איכא אחי דאבוה לא פלגי בהדיה ומכח מתנ' אביו הוא בא ועוד מאי פירשו בהא דאמרינן בן שמכר בחלק בכורכו בחיי אביו דאמרינן עלה אי מכח אבוה דאבא קא אתיא בחלק בכורה מאי עבידתי' ועוד דהא ליתיה אלא לדר' יוחנן וליכא לאוקמי סוגיא דתלמודא כותיה.
ורב אב"ד ז"ל פי' דאי אבוה קאים הוה ליה לאהדורי ליה מאי דשקל מיניה מדמי ההיא ארעא והשתא דקא מפיק בריה לא יהיב ליה ולא מידי.
ומ"ש הרב ר' שמואל ז"ל שאם לא מכרן הבן בחיי האב אע"פ שמת הבן בחיי האב יורשי הבן יורשין את מתנתו אפילו לר' יוחנן אבל מכרן יורשי האב יורשין אותה לפי שסלק עצמו וזכו' מהם תמה היא כיון שדינו שירשו בניו אחריו אם מכר ואין ממכרו ממכר למה הפסידו בניו והרי קנה משעת מתנתו כיון דאמר ליה מעכשיו וכשמת האב נתרוקנה רשות לבן הבן ולי הפירוש הראשון הדבר מפורש ואף לפי הפי' האחרון אין כאן בית מיחוש ומיהו השתא דקיימא לן דקנה לוקח לא נפקא לן מידי לענין עובדא.
הקשה כאן הרב רבי יוסף הלוי ז"ל לר' יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי אמאי קני לוקח לכי מאית האב בחיי הבן והא אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם כלומר שלא בא לידו ותו קשיא ליה הא דאוקימנא לעיל גופה קני מהיום ופירא לאחר מיתה. וב' קושיות אלו מתרצות זו את זו דאפילו דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ברא נמי אית ליה קנין הגוף ומיהו מיתלא תלי וקאי כי מאית אב בחיי הבן איגלי דמההיא טעמא קנייה ומה מכר לו ראשון לב' כל זכות שתבא לידו דהא אגידא ביה מעיקרא וכי לא באה לידו אותו זכות שמת בחיי האב פקע קניניה לגבי לוקח דלאו יורש דידיה הוא.
לפיכך פי' מפרשים כגון דכתב ליה אבוה נכסי' לברי' וזבי' להו האי ברא ואתי בר ברא מפיק ש"מ דבר ברא מצי מפיק ומיהו ליתיה להאי פירוש' דאי הכי היכי מצי למימר מכח אבוה דאבא קא אתינא דהא אי איכא אחי דאבוה לא פלגי בהדיה ומכח מתנ' אביו הוא בא ועוד מאי פירשו בהא דאמרינן בן שמכר בחלק בכורכו בחיי אביו דאמרינן עלה אי מכח אבוה דאבא קא אתיא בחלק בכורה מאי עבידתי' ועוד דהא ליתיה אלא לדר' יוחנן וליכא לאוקמי סוגיא דתלמודא כותיה.
ורב אב"ד ז"ל פי' דאי אבוה קאים הוה ליה לאהדורי ליה מאי דשקל מיניה מדמי ההיא ארעא והשתא דקא מפיק בריה לא יהיב ליה ולא מידי.
ומ"ש הרב ר' שמואל ז"ל שאם לא מכרן הבן בחיי האב אע"פ שמת הבן בחיי האב יורשי הבן יורשין את מתנתו אפילו לר' יוחנן אבל מכרן יורשי האב יורשין אותה לפי שסלק עצמו וזכו' מהם תמה היא כיון שדינו שירשו בניו אחריו אם מכר ואין ממכרו ממכר למה הפסידו בניו והרי קנה משעת מתנתו כיון דאמר ליה מעכשיו וכשמת האב נתרוקנה רשות לבן הבן ולי הפירוש הראשון הדבר מפורש ואף לפי הפי' האחרון אין כאן בית מיחוש ומיהו השתא דקיימא לן דקנה לוקח לא נפקא לן מידי לענין עובדא.
הקשה כאן הרב רבי יוסף הלוי ז"ל לר' יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי אמאי קני לוקח לכי מאית האב בחיי הבן והא אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם כלומר שלא בא לידו ותו קשיא ליה הא דאוקימנא לעיל גופה קני מהיום ופירא לאחר מיתה. וב' קושיות אלו מתרצות זו את זו דאפילו דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ברא נמי אית ליה קנין הגוף ומיהו מיתלא תלי וקאי כי מאית אב בחיי הבן איגלי דמההיא טעמא קנייה ומה מכר לו ראשון לב' כל זכות שתבא לידו דהא אגידא ביה מעיקרא וכי לא באה לידו אותו זכות שמת בחיי האב פקע קניניה לגבי לוקח דלאו יורש דידיה הוא.