רש"ש על עירובין · דף 23b

רש"י ד"ה אלא אמרה תורה. הרי רחבה ע' וארכה נ'. לכאורה צ"ל בהיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב. ובפרט כשהוא יותר:

בסה"ד דהא בעית כו' רפ"ב אמות וד"ט כו'. כצ"ל. ועתוי"ט שכתב שהוא פחות (ר"ל מרפ"ג אמה) ב' אצבעות וב' שלישי אצבע כו' עד סוף חשבונו הכניס הרוחב ממלוי הקרנות בחשבון אורך הרצועה. ול"ד. כי אין אנו עסוקין רק בכמות אורך הרצועה הנצרכת להקפת המרובע מע' אמה וד"ט ודו"ק. ועי' מהרש"א ודברי הגרי"פ ברל"צ שלא כענין במחכ"ת ע"ש: ובבאורו לפי' הרמב"ם בתחלתו על מש"כ אבל שטח מרובע כו' לא יוודע צלע כו'. כ' ר"ל כו' או שאין ארכו כפליים ברחבו. ל"ד כלל. דמדוע לא יוודע תפוס איזה מספר שתרצה ס' או פ' ותחלוק בו את החמשת אלפים. מה שיעלה בידך הוא האורך במכוון. ואם יהיה בתשבורת. מ"מ ידוע הוא: ומש"כ בסופו בד"ה ונשוב. כי לא ישאר רק נ"ו ורביע. ל"ד ג"כ כי לא ישאר רק נ"ו פחות חלק י"ב בקרוב כי מספר ב' הרבועים עולה י"א אלף ות"ק ושליש בקרוב כמ"ש לעיל: ומש"כ בד"ה אני שלא יעדיף ק"ז ורביע כי אם פחות מב' אמות. ושנהו עוד בד"ה העולה. ג"כ ל"ד שיעדוף עוד על ב' אמות ששית אמה וחלק ט"ז בקרוב כפי מש"כ בעצמו. והנה אף לפי הגהתו ק"ל. א. שהרי לפי ציורו יהיה האלכסון יותר על כפל הרוחב בכדי חצי אמה וחלק י"ב מאמה בקרוב. ולר"א ודאי אע"פ שאמר אם כו' יתר אפי' אמה כו'. ל"ד אמה אלא ה"ה בפחות. וכמ"ש הרמב"ם בעצמו. ור"א סובר כי לא יוסיף כו' אלא כשיעור שהיה אלכסון כפל הרוחב כו'. ועי' ביו"ד סי' ל"ו בט"ז סקי"ד. ב. הרי לציורו חסר מב"ס יותר מל"ח אמה. אשר ע"כ נ"ל ברור דצ"ל והרחב נ"ג ושלש רביעי אמה 3/453. ועתה צא וחשוב ויתיישב לך:

רש"י ד"ה אבל ב"ס. הואיל ודחד גברא הוא. ועי' מהרש"א ותמוה א. דמנ"ל לרש"ל הא. ב. קשה כעין קושיית רב יוסף לקמן (כה ב) וכי אויר המותר לו אוסרו:

תוס' ד"ה לר"ש נמי כיון דנזרע רובו ה"ל מיעוטו בטל לגבי רוב. נראה דמכ"ש פריך מדקאמר כו'. כ"נ דצ"ל: