גמרא וא"ר יוסף אר"י א"ש כו'. לעיל (כא) הגי' רב יצחק ועמש"כ שם בס"ד:
קריאה במקור
רש"ש על עירובין · דף 23a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה א"ר אלעאי שמעתי מרבי אליעזר. כצ"ל ביו"ד:
רש"י ד"ה אנשי חצר. ביטל רשותו לחבירו. לכאורה ה"נ להגיה לחביריו. ואולי משום דבאמת לר"א א"צ לבטל לכאו"א כדאמרי' בגמ' בס"פ:
רש"י ד"ה ביתו. לצרכו. ובד"ה אבל. להביא כלי בתיהן. הנה מה דמשמע מדבריו דכליו אסור אפי' להם להוציא מביתו לחצר יש להם מקום ע"פ מה שהעלה האבן העוזר בסי' שס"ו מהמהרי"ל ומס' עה"ק להרשב"א ע"ש היטב. אבל מה דמשמע דאפי' להם אסור להכניס ולהוציא (ואפילו כליהם) מביתו לצרכו (ומשמע דמפרש לו לצרכו) וע"ד שפי' בנימוקיו (בראשית כד ז) לזה לא מצאתי לו חבר. ועי' לשונו לקמן בפיסקא בגמרא:
רש"י ד"ה אילימא. והשתא קאמר חומרא אחריתא דאע"ג כו'. נ"ל דר"ל ונ"מ גם כן לענין פסי ביראות דעסיק בם. דאף דמיקרי ג"כ הוקף לדירה כמש"כ בסוף מתניתין דר"פ. מ"מ לא הותר בטפי מב"ס וכר"י שם. דאלת"כ מדוע שביק חומרא המבוארת בדבריו. והוא דאף בב"ס לא הותר אלא ע"י שומירה כו' דבזה פליגי עליו ר"י ור"ע דאמרי אפי' אין בה כו'. ונקיט חומרא די"ל דאף ר"י ור"ע מודו בה. עי' בתוס' ושו"ע שנ"ח ס"א בהגה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 01c163b28e37d05bcfd0084dabbfd05741cef7b82671e8a5de8a7f52389d5afe