וירא את העגל ומחולות מיכן שלא יהא אדם דן אומדות. וצ"ע הלא הקב"ה כבר אמר לו בשמים ממעל שחת עמך ולא שברם. גם לבאר מה דאיתא לקמן ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן וכו' נ"ל הכוונה בהיפוך שהקב"ה תפשם בשמים ולא רצה שיורידם לארץ כלל ומשה גבר והורידם כאשר אבאר אי"ה. דהקב"ה רצה שלא יורידם כלל משום ק"ו מפסח דכתיב כל ערל וכו' אך מרע"ה דנם לזכות שאינם מומרים ממש שהשטן הטעה אותם והראום מטתו של מרע"ה באויר ולא היה להם עצה ועשו להם מנהיג אחר כמ"ש רמב"ן בפ' כי תשא. אך הקב"ה ידע מחשבותם אפי' ביום מתן תורה הרהרו בשור שבמרכבה אלא שיראו לנפשם ועתה שמחו שהראה להם מטתו של מרע"ה כדי שיהיה להם תירוץ לעשות עגל וא"כ הוה שפיר ק"ו אך מרע"ה לא ידע מה בלבם ודנם לזכות וגברו ידיו והוריד הלוחות לארץ. וכששמע קול ענות היה יכול לשפוט ששמחים בעגל מה שלא שמחו במתן תורה ושפיר יש ק"ו והיה לו לשברם אך אין לדון באומד עד שראה בעיניו מחולות ושמחתם בעגל אז נתחזק הק"ו מפסח וא"ל הקב"ה יישר כחך:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי תענית · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 195a434a1ccd4cf654086ab5e59440b07f30eef9f496005b09e1adeddd988153