ה"ג ר' לא ר' יוחנן ור"ל כו'. וה"פ ר' לא אמר ר"י ור"ל. תרויהו אמרו הא דתני בברייתא פרט למכחש בעדים ובשטר סמי מכאן עדים דהוי מי שיצא ע"י שבועתו דהשתא מיהת אין העדים כאן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למה. הא מיהת סוף שיבואו העדים א"כ אין כאן פטור ממון:
ומשני משום כו'. אע"ג שיכולים לבוא אחר כך מ"מ כיון שמצוי שימותו ולא יבואו כלל ה"ל כמי שיוצא בשבועה נמצא פטור לגמרי:
ופריך ושטר. אמאי פטור הא שטר עכשיו אינו כאן ומצוי הוא שיאבד טרם שיביאו לב"ד נמצא שפטור ע"י שבועתו:
הוי. הרי שאין הטעם משום שמצויין למות אלא משום שמצייין לשכוח עדותן ונפטר בשבועתו משא"כ בשטר:
תמן תנינן. לקמן בפ' בתרא:
הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. אפי' באו עדים אחר השבועה מביא אשם ש"מ כר"י שאין העדים פוטרים מקרבן ול"ל לר"י לאשמועינן הא ממתני' שמעינן:
ומשני מתניתא. ממתני' ליכא למשמע אלא בשלא נודעו העדים בשעת השבועה ואח"כ באו קמ"ל ר"י אפי' נודעו העדים בשעת שבועה אלא שאינן כאן אפ"ה חייב דה"ל פטור ממון ולא כפירת דברים שאפשר שישכחו העדים עדותן:
ומתניתא אמרה כן. מתני' דפ' שבועת העדות דייקא שהכופר ממון שיש עליו עדים חייב קרבן:
ה"ג ניחא שנייה מתחייבת ראשונה למה לאו כו'. וה"פ הא דתנן שנייה חייבת ניחא דהא אין כאן עדות אחרת להעד נמצא שהפסידו ממון לזה אלא ראשונה אמאי חייבת הא לא הפסידה לו ממון דהא איכא כת שנייה שיכולה להעיד לו אלא ש"מ כפירת ממון שיש עליו עדים הויא כפירת הפסד ממון שעדים מצויין לשכוח עדותן נמצא שנפטר לגמרי בשבועתו לכך חייב עליו קרבן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 652319a2412d123f0fd88b593a93ec68efc47e1b4818b82c67d461b5339434cd