שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 7

חמתון מגלגלין בהדין חרדלא. — פי' שהיו אוסרין ספיחי חרדל ולכן לא השתמשו בהן בשביעית וכעין זה לעיל פ"ח ה"ה אדם מגלגל עצמו ברחיצה.

נפיל מיניה והוא לא נסיב ליה. — צ"ל: נפיל מיניה ולית דנסיב ליה (פי' שהחרדל היה נופל מעצמו משבלין ואין מי שאוספו).

הורי ר' חונא דמן חוורן בבית חוורן כהדא דר' יודה עאל ר' יוחנן ודרש כו'. — צ"ל: הורי ר' חוניא דמן חוורן בציפורי כהדא דר' יודה עאל ר' יוחנן ודרש כו' (וכן מפורש בביצה פ"א שדרש לציפוראי ומבואר בסופ"ב דנדה שר' יוחנן היה מתחילה בציפורי, ואחר שבא ר' חוניא דמן חוורן גם הוא לציפורי וחלק בפסקיו על ר' יוחנן חרה זה לר' יוחנן ויצא משם לטבריא וכדאיתא למטה מן קימוי אילין תרתין מילייא נחת ליה ר' יוחנן מציפורין לטביריא, והנה בביצה שם הנוסח ר' חנינה במקום ר' חוניא דמן חוורן הכא, וברור שט"ס בביצה שם שהרי ר' חנינה היה רבו של ר' יוחנן כמבואר בנדה שם וב"מ סופ"ב ואי אפשר שר' יוחנן יורה הלכה בציפורי לפני רבו ועוד יחלוק עליו ועוד שר' חנינה היה יושב בציפורי עוד בזמן רבי כמבואר בתענית פ"ד ה"ב דס"ח ע"א ואיך יאמר עליו ר' יוחנן "מה אתיתון" כאלו זה מקרוב בא לשם (וכל זה דלא כדד"ו ח"ג פ"ז ודורות הראשונים ח"ב ימי האמוראים פט"ז עמוד קנ"ד] ואף שר' חוניא דמן חוורן משמע שהיה גדול מר' יוחנן ור' יוחנן אמר בשמו לעיל פ"ו ה"א מ"מ חרה לר' יוחנן על אנשי ציפורי שהביאו לר' חוניא לרדותו בתוך ביתו ועיר מולדתו).