ולמה לא תנינן הסיאה והאיזוב והקורנית עמהן (פי' דתנן במעשרות פ"ג מ"ט דאם היו נשמרים בחצר חייבין הא באפר פטורין) שלא תאמר אלו נשמרין בחצר וחייבין כו' (פי' ואם תאמר דמש"ה לא שנינו אותן כאן מפני שאין דין אלו שוין לדין אלו, לא כן הוא אלא דין שניהן שוה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אילו נשמרין בגינה ואילו נשמרין בגינה ופטורין כו'. — צ"ל: אילו נשמרין בגינה וחייבין ואילו נשמרין בגינה ופטורין אלא אילו ואילו אם נשמרין בגינה חייבין ולמה לא תנינן אלא אילין שלא תאמר הואיל ורוב המינין הללו נזרעין ובאין (פי' שמינים הללו שבמשנתנו דרך לזורען בגינה) יהו אסורין (פי' מליקח מכל אדם) לפום כן צריך מימר מותרין (פי' אבל סיאה ואיזוב וקורנית אין דרך לזורען כל עיקר).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dbd4889f7945b2ca22b3d91e88c0cf1d35ded6d39a86875e16296170260b8ec0