ההן דנסב בזגיתא. מי שמשך בתרנגולת מחבירו ולקחה בידו כדי לראותה ועדיין לא פסק עמו הדמים:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיא מתחטפא. ובתוך כך פרחה מידו:
מי חייב בה. אם מתחייב בה הלוקח אע"פ שלא פסק דמים דקרוב לפשיעה הוי שהיה לו להזהר בה כשלקחה בידו:
הדא דתימר. דמספקא ליה מי מתחייב בה ולא קאמר שצריך זה לחזר אחריה ולתפשה:
בצור ובחברותיה. שהן מקומות גדולים ומרובין באוכלוסין ואי אפשר לחזור אחריה וכאבודה היא:
ברם הכא. ובמקומות אחרים:
עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה. על כרחו דרכו של זה שנחטפה מידו כלומר שמוטל עליו לחזר אחריה עכ"פ עד שתכשל במרוצתה ויתפוש אותה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b718472e7c873b09d5ba1870e7e3e6e1b19b9cc6b0f80bb1fd9a747e423e226c