ההן דנגיד בזקה. מי שמשך נוד של יין מחבירו ומיירי שלא פסק דמיו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיא מבזעה בידיה. ונקרע הנוד ונשפך היין לא חייב בה דכיון דלא פסק דמיו אכתי לא סמכא דעתיה ואינה עומדת ברשות הלוקח:
לכן צריכה אפילו למעלה לגו חנותא. לא צריך רב להשמיענו אלא בכה"ג שאפילו משך הנוד להכניסה לחנות שלו אינו חייב באחריותה דאכתי לאו שלו הויא:
דלא איתכוין. להעלות' לחנותו אלא שלא יקחנה גבר אחר ומיהו לא נתכוין לקנותה עכשיו עד שיפסוק עמו הדמים וכשאינה ברשותו הוי:
מהו שתקנה. לו בשער הפחות דנהי דלא הווי כשלו דאכתי לא סמכא דעתיה מפני שלא פסק דמיו כשער הפחות מיהת ליקני ליה דמסתמא היה מתרצה בזה או דילמא אמרינן כיון שאינו עומד ברשותו פטור הוא לגמרי ואפילו כשער הפחות אינו חייב לשלם לו:
דתנינן תמן. בפרק השוכר את הפועל המוכר יינו לעכו"ם ופסק עמו המעות עד שלא מדד לתוך כליו של עכו"ם:
דמיו מותרין. דקי"ל משיכה בעכו"ם קונה כמו בישראל הלכך כשמדדו הישראל בכליו ובא הכלי ברשות העכו"ם קנאו העכו"ם במשיכה והוי ליה לישראל זוזי בהלואה גבי דעכו"ם ויין נסך לא הוי עד דנגע:
מדד עד שלא פסק. עמו הדמים בעד היין דמיו אסורין דהשתא לא קנייה העכו"ם במשיכה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכא דעתיה דעכומ"ז למיקנייה שמא ירבה לו בדמיו והלכך כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל שעדיין לא קנאו העכו"ם עד שיפסוק לו הדמי':
אם אומר את. השתא פשיט לה דאפילו כשער הפחות אינו נקנה לו כשלא פסק דמיו דאם אתה אומר כשער הפחות מיהת נקנית לו אפילו מדד עד שלא פסק אמאי קאמרת דמיו כלן אסורין ויעשה כמי שפסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין עכ"פ כשער הפחות דכפי אותו השער ברשות העכומ"ז הוא אע"פ שלא פסק דמיו אלא לאו ש"מ דאינו נקנית לו כלל ואפילו כשער הפחות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b718472e7c873b09d5ba1870e7e3e6e1b19b9cc6b0f80bb1fd9a747e423e226c