התלמוד הירושלמי וכתב יד ליידן*המקורות: מ' עסיס, הערך 'תלמוד ירושלמי', האנציקלופדיה העברית; י' זוסמן, מבוא, תלמוד ירושלמי (על פי כתב יד ליידן), האקדמיה ללשון העברית
קריאה במקור
אור לישרים על תלמוד ירושלמי ברכות · הקדמה
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מטרתו של התלמוד הירושלמי היא ביאור המשנה, כפי שנלמדה בישיבות אמוראי ארץ ישראל (400-200 למניינם לערך).
דרכי התהוותו של התלמוד הירושלמי היו דומות לאלו של הבבלי: מתחילה סמכו האמוראים למשנה ברייתות מפרשות או חולקות; אחר כך הוסיפו פירושים ופסקי הלכות של ראשוני האמוראים, הלכות שהסיקו אותן מהמשנה ומהברייתות, הלכות שלא נזכרו במשנה ובעיות חדשות ומעשים שבאו לפניהם; ולבסוף הוסיפו את המשא והמתן של האמוראים האחרונים בדברי קודמיהם, חידושיהם הם והמשא והמתן שעליהם.
פעמים שונה משנת הירושלמי ממשנת הבבלי. במשניות רבות יש חילופי נוסח מהותיים בין הירושלמי לבבלי.
התלמוד הירושלמי השתמש בברייתות רבות שמקורן בתוספתא שלנו, ובקבצים שונים הנקובים בשמות ('תני חכם פלוני'). ברייתות מרובות מובאות בסתם.
בתלמוד הירושלמי נזכרים מאות אמוראים, והם נחלקים לשישה דורות. אין מסורת מפורשת לגבי זמן חתימתו של התלמוד הירושלמי (בסוף המאה ה-4 למניינם) ותהליך עריכתו (עד ראשית המאה ה-5 למניינם). לעריכה האחרונה קדמו תלמודים שונים, בזמנים ובבתי מדרש שונים. העריכה האחרונה מורכבת משכבות שונות ומתלמודן של ישיבות שונות בארץ ישראל. שיטות ועקרונות העריכה של התלמוד הירושלמי שונות מאלה של הבבלי.
בעית המקבילות. בתלמוד הירושלמי רגילה התופעה, שסוגיות מועברות ממקום למקום בשלמותן וכצורתן, וזאת מחמת שייכותן המלאה או החלקית למקומן המשני. תופעה זו, המצויה בכל ספרות חז"ל, מתעצמת במיוחד בתלמוד הירושלמי. יש בו סוגיות כפולות ואף משולשות, מהן שאבדו בגלגולי ההעתקה ממקומן העיקרי, ומהן שאינן מתפרשות כלל במקומן המשני. העברת הסוגיות נעשתה על ידי העורכים האחרונים.
לתופעה זו חשיבות רבה לתיקון שיבושי נוסח. לעיתים טעה הסופר בגבולות ההעתקה, והתחיל להעתיק מנקודה שלפני תחילת הסוגיה הכפולה, או שהמשיך להעתיק עד נקודה שאחרי סוף הסוגיה (העתקת יתר), או שהתחיל להעתיק מאמצע הסוגיה במקום מתחילתה, או שסיים להעתיק באמצע הסוגיה במקום בסופה (העתקת חסר). פעמים השמיט הסופר את אמצע הסוגיה.
המקבילות למדרשי ארץ ישראל העתיקים. ספרות האגדה נקבעה בכתב זמן רב לפני ספרות ההלכה, כבר בימי האמוראים הראשונים ("ספרא דאגדתא"). בבראשית רבה, ויקרא רבה, ופסיקתא דרב כהנא ישנן סוגיות מקבילות בהלכה ובאגדה לתלמוד ירושלמי, מהן קצרות ומהן ארוכות ושלמות, מהן הקבלות מלאות ומדויקות ומהן בשינויי לשון רבים. מכאן, ששני המקורות, התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה, שאבו זה מזה, או ממקור שלישי שקדם לשניהם.
לשון. לשון התלמוד הירושלמי היא ארמית גלילית מעורבת בלשון חכמים. יש בה מילים רבות ביוונית ומעט בלטינית. הגרוניות נתערערו בה, וחילופי אחה"ע שכיחים בה. עוד מצויים בה חילופי האותיות השפתיות, חילופי ג"כ וחילופי ס"צ. האל"ף נופלת בראש תיבה. שכיחה הרכבת שתי מילים. צורות אלו משקפות מבטא עממי של הארמית הגלילית ושל לשון חכמים, אלא שבנוסח שלפנינו החליפו לעיתים צורות בבליות את צורות הארמית של ארץ ישראל, על פי רוב מחמת הרגל הסופרים. שמות האמוראים רובם עבריים וחלקם ארמיים, יווניים ורומיים.
מינוח. התלמוד הירושלמי משתמש בביטויים מיוחדים, ופיתח מערכת מונחים, המקבילה לזו שבתלמוד הבבלי.
סגנון. לשון התלמוד הירושלמי קצרה. הבעיות קצרות, ורבות מהן נותרות ללא תשובה. קצב הסוגיות נינוח ורחוק מפלפול. דרכו של התלמוד הירושלמי לתרץ קושיה בדרך פשוטה. יש שאינו מפרש משנה סתומה או משנה שיש בתוכה סתירה, ויש שהוא מקשה על משנה ואינו מתרץ. כשיש קושי בהבנת משנה, אינו פותח בקושיה ומתרץ אותה, אלא אומר את פירושה של המשנה. הרבה פעמים הוא רומז למשנה ואינו מביא אותה כלל, וכן הוא אומר על הלכה שהיא כדעת תנא פלוני ואינו מזכיר כלל את המאמר של אותו תנא. לפעמים הוא מביא את הרישא בלבד וכוונתו להקשות מן הסיפא, ולפעמים הוא מביא את הסיפא והקושיה היא מן הרישא. בהרבה מקומות נאמר ששני אמוראים חולקים, אחד אמר כך ואחר אמר כך, ולא נזכרו שמות האמוראים האלה. משפטים רבים באים בתמיהה. הסגנון בהיר ותמציתי.
נוסח התלמוד הירושלמי. שיבושי הנוסח מרובים בתלמוד הירושלמי. סופר כתב יד ליידן הגיה שיבושים שמצא בספר שהעתיק ממנו. אף על פי שכתב יד ליידן משובח, בכל זאת עדיין מרובים שיבושיו. ויש שדימה הסופר בטעות שהנוסח משובש.
שיבושים רגילים בתלמוד הירושלמי (כבשאר ספרים) הם: חילוף אותיות דומות; צירוף שתי אותיות או שתי מילים לאחת; חלוקת אות אחת או מילה אחת לשתיים; שיכול אותיות; ייתורים וחיסורים; אשגרות לשון; העתקות יתר וחסר; דילוגים מחמת דמיון תחילות או סופות, והשמטות מסיבות אחרות; ראשי תיבות וקיצורים שנפתרו בטעות.
שיבושים מיוחדים לתלמוד הירושלמי הם: מאמרים הפוכים, ציוני הלכות שלא במקומן ו"גופים זרים" (קטעים גדולים וקטנים שנשתרבבו בטעות מסיבות שונות. "גופים זרים" הם בדרך כלל שיבושים קדומים, ונוצרו מהעתקה לקויה של מקבילות או משיבוץ קטעים שלא במקומם). יש שנכנסו בתלמוד הירושלמי זה ליד זה שתי צורות של מילים, שני נוסחים של מילים או של משפטים, מילים וביטויים נרדפים, טעות ותיקונה, מילה או ביטוי ופירושם שחדר מן הגיליון ונכנס לפנים (כפלי גרסה).
התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. בתקופת האמוראים היו אמוראים שהעבירו שמועות וסוגיות בין ארץ ישראל ובבל, כך שתורת שני המרכזים היתה ידועה בשתי הארצות. בתלמוד הירושלמי מימרות של אמוראי בבל שאינן בתלמוד הבבלי, וכן יש בו נוסחאות שונות של שמועות שנמסרו בבבל. חלק מן השמועות ההדדיות שהובאו במפורש בשני התלמודים מצויות בתלמוד ארץ המוצא בלשון אחרת וחלקן סותרות זו לזו. יש גם חילופים בשמות החכמים וכן סתירות בנוסחן של הברייתות ובמימרות האמוראים.
שני התלמודים כפי שהם לפנינו היום חלוקים בהלכה בכמה דברים. עיון שיטתי משווה בשני התלמודים חושף לפני הלומד בכל אתר ואתר את השווה והשונה שבשניהם בנוסח המשנה והברייתות, בפרשנות האמוראים, בפסק ההלכה ובגישה הכללית.
כתבי היד. כיום נותרו בידינו כתבי היד דלקמן:
א) כתב יד ליידן (סוף המאה ה-13 למניינם) הוא היחיד המכיל את התלמוד הירושלמי בשלמותו. הוא גם כתב היד שממנו ישירות נדפס הירושלמי לראשונה בוונציה (בשנת 1523 למניינם). למעשה כתב יד זה הוא החוליה היחידה כמעט המקשרת בינינו לבין עורכי התלמוד הירושלמי, ומכאן ייחודו וחשיבותו.
סופרו של כתב היד הוא ר' יחיאל ממשפחת הענווים באיטליה. הוא הוסיף תיקונים, השלמות ונוסחאות אחרות על הגיליון ובין השורות. כתב יד זה הגיהו והכינו לדפוס מדפיסי ונציה. הם מחקו, תיקנו, השלימו והוסיפו מאמרים בגיליונות ובין השורות. הרבה מתיקוניהם אינם אלא שיבושים. את הנוסח הנכון שיירו בכתבי היד, כך שאפשר ללמוד הרבה ממנו. רובם המכריע של דפוסי התלמוד הירושלמי בנויים על דפוס ונציה. שיבושים גדולים וקטנים חלו בירושלמי גם לאורך כל תקופת הדפוס, למן הדפוס הראשון שנדפס ישירות מכתב יד ליידן המוגה.
נוסח הירושלמי הלך והשתבש במהלך מסירתו, למן הימים שהוא יצא מידי עורכיו. אין אנו יודעים כמה גלגולי העתקה עבר נוסח הירושלמי עד להעתקתו בידי סופר כתב יד ליידן. כל העתקה הוסיפה שיבושים משלה.
בעית הנוסח המשובש, בנוסף לבעיות המינוח והלשון, הן הגורמים להזנחת הירושלמי לאורך כל הדורות, למן ימי הראשונים ועד לימינו. מפרשי הירושלמי וחוקריו חיפשו מאז ומתמיד דרכים לתיקון נוסחו, ובעיקר על ידי כתבי יד, אך הם לא מצאו שום כתב יד שיכול היה לפתור את בעיות הנוסח. לומדי הירושלמי ומפרשיו לא ידעו על קיומו של כתב היד שהיה מונח בליידן שבהולנד. על קיומו של כתב היד נודע באמצע המאה ה-19 למניינם, אך התעלמו לחלוטין ממנו ולא נסתייעו בו. רק כעבור כ-70 שנה נודעה חשיבותו הגדולה של כתב היד לתיקון נוסח הירושלמי.
סופר כתב יד ליידן העתיק מכתב יד משובש מאוד, ונאלץ לתקן ולהגיה אותו. הגהותיו ותיקוניו של הסופר נעשו בין השורות ועל הגיליונות. יש להניח שגם בהעתקה עצמה נפלו שגיאות ושינויים בלתי מכוונים, כדרך כל העתקה.
בכתב יד ליידן נוספו משניות, פסקאות וחלוקות להלכות, בעוד שבנוסח המקורי של הירושלמי לא היו כל אלה, אלא הכל היה עשוי כחטיבה אחת רצופה של התלמוד, ללא משניות וללא פסקאות. בראש כל פרק של תלמוד בא פרק שלם של משנה ולאחריו נוסח התלמוד. בתוך פרק התלמוד חוזרות פסקות קצרות מן המשנה ואחריהן סוגיות התלמוד. סימון חלוקת ההלכות אינו אחיד. כתב היד מפוסק על ידי נקודה.
כתב היד המקורי כפי שהוא יצא מידי הסופר הוא משובש, ומצויות בו השמטות גדולות וקטנות רבות. יש בכתב היד קטעים שלמים שלא במקומם ושיבושי סופרים רגילים. הסופר גם שיבש את הלשון וצורות הכתיב הארץ ישראליות. במשך הזמן נוספו בכתב היד הגהות ותיקונים מרובים בידי כמה מגיהים, ששיפרו את נוסחו המשובש של כתב היד. המגיהים השלימו חלק גדול מההשמטות שהיו בכתב היד המקורי ותיקנו שיבושים מרובים שהיו בו. ההגהות העיקריות נעשו לצורך התקנת כתב היד לקראת הדפסתו בוונציה. הרבה מהגהותיהם נעשו על סמך כתבי יד אחרים. אין ספק שהמגיהים שיבשו לא מעט. מרובים השיבושים של המגיהים בלשון הירושלמי, בסגנונו, במונחיו ובכתיבו המיוחד. הם הותירו חסרונות ושיבושים מרובים. לא תמיד הוסיפו את השלמותיהם במקום הנכון, לעיתים לא השלימו די הצורך, ולעיתים השלימו קטעים שחשבו בטעות שהם חסרונות.
גם לאחר כל ההשלמות המרובות שנעשו בכתב היד בידי המגיהים, עדיין רבות ההשמטות בנוסח הירושלמי. כמו כן מרובים בכתב היד הייתורים, החילופים והסירוסים במשפטים שלמים ובחלקי משפטים, ו"גופים זרים" שהשתרבבו. מרובות גם טעויות ההעתקה הרגילות בכל הספרים. בשל השפעת התלמוד הבבלי, כתב יד ליידן שונה מהנוסח המקורי של הירושלמי בכל תחומי הלשון: באוצר המילים, בצורות דקדוקיות, בכתיב, בסגנון ובמינוח. מרובים השיבושים גם בשמות החכמים ובדרך מסירת מאמריהם. למרות כל חסרונותיו, ניתן לתקן את נוסחו על פי כתבי יד נוספים, מקבילות, מובאות הראשונים והכרה טובה של לשונו, סגנונו ומונחיו של התלמוד הירושלמי, וכך להעמיד את הנוסח המקורי של התלמוד הירושלמי.
ב) כתב יד רומי כולל את סדר זרעים ואת מסכת סוטה. נכתב כנראה במאה ה-13 למניינם. הוא מלא שיבושים ורצוף השמטות גדולות, אך יש בו נוסחאות מקוריות, ובמקומות רבים הוא משלים חסרונות שבכתב יד ליידן.
ג) "שרידי הירושלמי" הוא אוסף גדול של קטעי התלמוד הירושלמי, ששרדו בגניזה. קטעי הגניזה הקדומים ביותר הם כנראה מן המאה ה-9 למניינם. חשיבותם של קטעי הגניזה בכך, ששמרו על צורתו המקורית של התלמוד הירושלמי, על כתיבו ועל גרסאות משובחות לרוב.
ד) כתב יד ספרדי. כתב יד כמעט שלם של מסכת נזיקין מהתלמוד הירושלמי. נכתב כנראה במאה ה-15 למניינם. מסורת הנוסח שלו טובה ומשובחת.
ה) כתב יד אשכנזי. נמצאו קטעים מהתלמוד הירושלמי, ששרדו בגרמניה והוצאו מכריכות ספרים. כתב יד זה נכתב במאה ה-13 למניינם. בכתב יד זה הוכנסו לגוף הנוסח הוספות רבות על פי מקורות שונים. כתב יד זה הוא מעין "ספר הירושלמי" שהיה לפני ראשונים באשכנז כמו ראבי"ה ובעל או"ז ("אור זרוע").
*******************
נוסחיה של ירושלמי מסכת ברכות
לירושלמי ברכות שני כתבי יד שלמים:
כתב יד ליידן (המסירה שלפנינו)
כתב יד רומי
קטעי גניזה של ירושלמי מסכת ברכות
בגניזת קהיר נתגלו כמה קטעים מירושלמי ברכות המפוזרים בספריות, ואלה הם:
(ציוני הטורים והשורות הם לתלמוד ירושלמי מהדורת האקדמיה ללשון העברית)
Cambridge, CUL: T-S F17.3
דף 1: ברכות א טור 5 שו' 17 מכפר טבי – טור 7 שו' 5 ר' ליעזר בן עזריה (שרידי הירושלמי עמ' 2-3)
דף 2: ברכות ב טור 20 שו' 16 רבי לא למדתנו – טור 21 שו' 34 נעצב (שרידי הירושלמי עמ' 11, 201)
Cambridge, CUL: T-S F17.6
דף 1: ברכות א טור 7 שו' 5 ואחרי ר' עקיבה – טור 8 שו' 12 א' לו אתה (שרידי הירושלמי עמ' 4-5)
דף 2: ברכות ב טור 18 שו' 37 ההן מלכה משיחה – טור 20 שו' 16 אמרו לו (שרידי הירושלמי עמ' 9-10)
Cambridge, CUL: T-S F17.7 – הלכות הירושלמי לרמב"ם
פורסם בשרידי הירושלמי עמ' 29-36
+ Cambridge, CUL: T-S NS 284.120
פינה חיצונית עליונה של עמוד ראשון
Cambridge, CUL: T-S F17.20
דף 1: ברכות ב טור 17 שו' 38 איזה הוא תדיקדוק – טור 18 שו' 33 הרי ישראל ענפכם (שרידי הירושלמי עמ' 7-8)
דף 2: ברכות ב טור 24 שו' 1 רבי אם התחילו – ברכות ג טור 24 שו' 37 ר' יעקב (שרידי הירושלמי עמ' 12-13)
Cambridge, CUL: T-S F17.23
דף 1-2: ברכות ה טור 43 שו' 30 כרותה היא – טור 44 שו' 34 את תפילתו הלכו (שרידי הירושלמי עמ' 15-18)
דף 3-4: ברכות ה טור 46 שו' 31 עד שעה שיבדיל – טור 47 שו' 35 שתהא כולה (שרידי הירושלמי עמ' 19-22)
דף 5-6: ברכות ו טור 49 שו' 40 חכם משמע מן ר' יוחנן – טור 50 שו' 39 וכמה יהוא פרוסות (שרידי הירושלמי עמ' 23-26)
Cambridge, CUL: T-S F17.50
ברכות א טור 1 שו' 1 (התחלת המסכת) – שו' 45 ר' אומר הלבנה (שרידי הירושלמי עמ' 1)
+ Cambridge, CUL: T-S AS 91.236
פינה חיצונית עליונה של CUL: T-S F17.50
Cambridge, CUL: T-S F17.52
ברכות ז טור 58 שו' 12 שנאמר להלן עשרה – טור 59 שו' 12 א' ר' יונה וה[ן ש]ניכנ[סו] (שרידי הירושלמי עמ' 27-28)
Cambridge, CUL: T-S NS 313.43 – קטע ברודי (א)
דף 1: ברכות ג טור 30 שו' 1 ירמי[ה בשם] – שו' 43 נתון [עליו והרתיע]
דף 2: ברכות ד טור 41 שו' 28 ...מוסף א' ר' – ברכות ה טור 42 שו' 30 אמר בידבר
Cambridge, CUL: T-S NS 329.343 – קטע ברודי (ב)
דף 1: ברכות ג טור 29 שו' 4 נכונים לשלשת ימים - שו' 45 [עי]ר שמעיי[נה]
דף 2: ברכות ה טור 42 שו' 30 י'י שמ[ים] – טור 43 שו' 21 [מדרשו]ת קר[אוהו]
Cambridge, CUL: T-S NS 329.608 – קטע רבינוביץ (ב)
ברכות ג טור 30 שו' 1 [ר' י]רמי[ה בשם ר' ז]עורה – שו' 42 וראה ספר תורה
פורסם בספר זכרון לחנוך ילון, עמ' 501-506
Cambridge, CUL: T-S NS 329.661 – קטע רבינוביץ (א)
ברכות ג טור 28 שו' 49 [הזאת א]לא מפני – טור 29 שו' 26 קטר גרמה
פורסם בספר זכרון לחנוך ילון, עמ' 501-506
Cambridge, CUL: T-S AS 91.368
ברכות ז טור 58 שו' 17 [כאן עשר]ה – טור 59 שו' 34 [קדושת] הלילה קו[דמת]
Cambridge, CUL: T-S AS 96.77
ברכות ג טור 24 שו' 5 [איני שומ]ע – שו' 30 נו[שא משאו]
Cambridge, CUL: T-S AS 96.189
ברכות א טור 6 שו' 42 [כה]דה דאחירין – טור 7 שו' 17 תפילה אינה...
Cambridge, CUL: T-S AS 96.209
ברכות א טור 11 שו' 44 בימים תמן אמרין - טור 12 שו' 25 וישמ[עא]ל
New York, JTS: ENA 1493.1 – קטע גינצבורג
+ Oxford: MS heb. b.10/63-64
ברכות ז טור 56 שו' 16 [ברכ]ה לפניו ולאחריו – טור 59 שו' 5 שהיו מהלכין בדרך
קטע גינצבורג פורסם בגנזי שכטר, חלק א, עמ' 432-435
הקטע המצטרף פורסם בשרידי הירושלמי, עמ' 293-296
New York, JTS: ENA 2594.5
ברכות ח טור 62 שו' 16 שבית [שמאי] – טור 63 שו' 21 המ[וציא את]
Oxford: MS heb. d.45/4
ברכות ב טור 13 שו' 36 בר אבה אמ' – טור 14 שו' 33 קדמיתה שואל מפני הכבוד (שרידי הירושלמי עמ' 6)
Oxford: MS heb. d.45/5
ברכות ג טור 27 שו' 3 רבותינו לקרית שמע – שו' 44 הא אם היה (שרידי הירושלמי עמ' 14)
RNL: Yevr. III B 42 St. Petersburg, – קטע אפשטיין
ברכות ח טור 64 שו' 1 יוצר אור – טור 65 שו' 4 (סוף הפרק)
קטע אפשטיין פורסם במחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות, כרך ב, חלק א, עמ' 279-281
קטעי גניזת קהיר מוצגים באתר כתבי היד היהודיים של פרידברג (http://www.jewishmanuscripts.org/).
חילופי נוסחאות בקטעי גניזה שפורסמו ב"שרידי הירושלמי" או שנקראו בשמות מעתיקיהם מופיעים בשמותיהם בתוך הפירוש למסכת גם במקומות שהמעתיקים טעו בהעתקתם ובלא להעיר על טעויותיהם.
קטעי גניזה נוספים
קטעים מגניזת איטליה:
Fr. ebr. 275 Bologna, – קטע בולוניה 2
דף 1: ברכות ד טור 35 שו' 42 לו חובה – טור 39 שו' 8 היום כולו למה
דף 2: ברכות ו טור 51 שו' 1 חי ברוך – טור 54 שו' 27 בתוך [ב]יתו אינו
Fr. ebr. 457 Bologna, – קטע בולוניה 1
ברכות ה טור 42 שו' 10 ר' ירמיה – טור 48 שו' 39 תהא [מבושר שנשמ]עה
קטע מגניזת אוסטריה:
אוסטריה ,Zwettl, Cod. 93
ברכות ו טור 50 שו' 36 המוציא לחם מן הארץ – שו' 47 בדברו בההוא
*******************
הפירוש למסכת ברכות
הפירוש מחולק לשני חלקים עיקריים: פירוש הסוגיה לחלקיה, ולאחריו הבאת מקורות ומקבילות והשוואה ביניהם, ועיונים והרחבות בנושאים שבסוגיה.
העיקרון של הפירוש הוא פירוש דברי חכמינו בירושלמי על פי דבריהם בכל המקורות: משנה, תוספתא, מסכתות קטנות, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרשי הלכה ומדרשי אגדה. הדבר נעשה על ידי חיפוש ועיון מדוקדקים בכל המקורות (בעזרת פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן). בתוך הפירוש מובאים המקורות בתוספת ביאור ותרגום חלקי.
הפירוש מתייחס ללשון הארמית הארץ ישראלית ולמונחי הדיון והלימוד שבתלמוד הירושלמי, תוך השוואת מקבילות ללשון ולמונחים במקומות אחרים בתלמוד הירושלמי ובמדרשי אגדה ארץ-ישראליים, ותוך הסתמכות על חוקרים בדורותינו.
הפירוש הוא פרי לימוד ועיון מעמיקים בפירושיהם ובדבריהם של רוב המתייחסים לדברי הירושלמי: מפרשי הירושלמי, ראשונים ואחרונים, ומחקרים בתחומים שונים.
הפירוש מבחין בין דברי תנאים ובין דברי אמוראים, ומתייחס לשלשלת המסירה של דבריהם, תוך ציון דורות התנאים והאמוראים.
רבים מהמקורות התנאיים בירושלמי הם ברייתות מן התוספתא המובאות בשלמות או בקיצור. העיון בתוספתא מסייע לפירוש נכון של הירושלמי, והוא הכרחי כאשר הירושלמי מביא ציטוט חלקי או ניסוח מקוצר של דברי התוספתא או כאשר הירושלמי קוטע את דברי התוספתא לצורך פירוש או לצורך שאלה ותשובה. בתוך הפירוש מובאים דברי התוספתא בשלמות בתוספת ביאור.
המקורות האמוראיים בירושלמי הם דברי אמוראים ארץ ישראליים ובבליים לדורותיהם. הפירוש מתייחס לקשרים בין האמוראים, ומשווה בין דברי האמוראים בתלמוד הירושלמי ובין דבריהם בתלמוד הבבלי. השוואה זו מסייעת לעיתים לפירוש נכון של הירושלמי. בתוך הפירוש מובאות הסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי בתוספת ביאור ותרגום חלקי.
הפירוש מבאר את הקשרים בין סוגיות ואת ייחוסן למשנה ולתוספתא המתאימים.
הפירוש מתייחס לסוגיות כפולות בתלמוד הירושלמי שהועתקו ממקום למקום ולשיבושים שנוצרו בהעתקות אלו על ידי מעתיקי הסוגיות.
הפירוש משלים פסוקים המובאים בירושלמי, מציין את הקשרם במקרא, ומבאר את אופן דרשתם.
הפירוש מתייחס למנהגי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ומתאר אישים, מקומות, אירועים, חברה ותרבות בתקופה הזו.
הנוסח
נוסח התלמוד הירושלמי שנקבע לצורך הפירוש למסכת ברכות (להלן: הנוסח) מיוסד על כתב יד ליידן שלפנינו (להלן בתוך הפירוש: המסירה שלפנינו / כתב היד שלפנינו), שיצא לאור במהדורה משוכללת על ידי האקדמיה ללשון העברית. הנוסח נסמך על הסימנים המתארים את כתב היד ועל הסימנים שנוספו בידי מתקיני המהדורה. הסימנים של מתקיני המהדורה אינם מצוינים בתוך הנוסח.
הנוסח נקבע על פי ההגהות (מחיקה, תוספת, נוסח חלופי) של הסופר ושל המגיהים בכתב יד ליידן. בדרך כלל הובא בתוך הנוסח מה שסומן כתוספת, ולא הובא מה שסומן כמחיקה. הגהות אלו לא סומנו בתוך הנוסח, אך הגהות משמעותיות צוינו בתוך הפירוש. תוספות של המגיהים שהן שיבוש בסגנון הירושלמי לא הובאו בתוך הנוסח. תוספות של המגיהים שהן ייתור במסירה (במקומות שלא סומנו בידי מתקיני המהדורה) הובאו בתוך הנוסח וסומנו כייתור.
כשחוברו בכתב היד בטעות שתי תיבות לאחת הן הופרדו (במקום שההפרדה משמעותית הדבר צוין בתוך הפירוש).
הסימנים בתוך הנוסח שונים מהסימנים של מתקיני המהדורה. השלמת חיסרון בנוסח המסירה (במקום שהושלם חיסרון בידי מתקיני המהדורה או במקום שהשלמת החיסרון מוכרחת) סומנה בתוך הנוסח בסוגריים מרובעות - [א]. ייתור במסירה (במקום שסומן בידי מתקיני המהדורה או במקום שהייתור מוכרח) סומן בתוך הנוסח בסוגריים עגולות - (א). ההשלמות והייתורים הם לפי מקבילות או לפי כתבי יד או לפי קטעי גניזה.
היחס לסימנים שנוספו בידי מתקיני המהדורה (כגון: ייתור במסירה, נוסח תמוה, תיקון בסדר התיבות) הוא ביקורתי. יש מקומות שסומנו בידי מתקיני המהדורה, אך על פי שיקול הדעת לא היה הנוסח טעון תיקון. במקום שהנוסח תמוה הוצע תיקון לנוסח בתוך הפירוש.
סופר כתב יד ליידן כתב על פי רוב בכתיב מלא. בדרך כלל נשמר בתוך הנוסח הכתיב של הסופר, מלבד כמה חריגים (כגון: "שֵני" במקום "שיני", "אֵלו" במקום "אילו" להבדיל מ"אֵילו" ומ"אִילו").
תיבת "של" המחוברת לתיבה שלאחריה הופרדה (אף על פי שההפרדה היא שיבוש צורת הלשון הארץ ישראלית). במקום שהיידוע של התיבה שלאחריה מובלע בתיבה "של", נוספה בתוך הפירוש ה"א היידוע זעירה בראש התיבה שלאחריה.
כל הקיצורים הושלמו (מלבד "כול'" בהבאת פסקה מהמשנה ו"וגו'" בהבאת פסוק מהמקרא), וכל ראשי התיבות נפתרו (מלבד "הקב"ה"=הקודש ברוך הוא).
פסוקי המקרא סומנו במרכאות, ולא נרשמו להם מראי מקום (מראי מקום נרשמו בתוך הפירוש).
סופר כתב יד ליידן רשם פסוקים מתוך זיכרון והביא פסוקים בשינוי. נוסח הפסוקים תוקן בתוך הפירוש על פי המסורה שבידינו (הדבר לא צוין בתוך הפירוש). הסופר כתב פסוקים בכתיב מלא יותר מאשר במקרא, ובדרך כלל נשמר בתוך הנוסח הכתיב של הסופר.
תפילות וברכות, לרבות קטעים מהן, סומנו במרכאות. פסוקים שהובאו בתוך תפילות וברכות לא סומנו במרכאות.
לנוסח הוכנסו סימני פיסוק.
חלוקת הנוסח הכתוב נעשתה לפי הפרק וההלכה על פי סימוני ההלכות שבכתב היד (כשסימוני ההלכות שבדפוסים שונים מהסימונים שבכתב היד הדבר מצוין). החלוקה המשנית לפסקאות ולקטעים נעשתה לפי העניין. בכל הלכה מובא נוסח המשנה ולאחריו נוסח התלמוד כמקובל בדפוסים המאוחרים.
נוסח המשנה שנקבע לצורך הפירוש למסכת ברכות הוא נוסח המשנה שבכתב היד.
מראי המקום בגיליונות שמימין ומשמאל לנוסח הם לירושלמי דפוס וילנא.
הפירוש
בתוך הפירוש בא הנוסח הכתוב באותיות בולטות, וכל חלקי הפירוש באו בדרך כלל באותיות רגילות. כל קטע של הנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מחולק למשפטים ולחלקי משפטים, ולאחריהם בא הפירוש להם, כשביניהם מקף מפריד.
למשפטים ולחלקי משפטים בעברית נוספו לעיתים בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מילים, בסוגריים או שלא בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. בפירוש שלאחרי משפטים וחלקי משפטים בארמית ניתן תחילה תרגום המילים, ואחר כך, בסוגריים או שלא בסוגריים, ניתן פירוש העניין. לעיתים נוספו בתוך תרגום המילים מילים בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או לתת פירוש משמעי (כשהפירוש המשמעי של המילים בארמית שונה מהתרגום המילולי) או להשלים מילים חסרות.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים, באותיות רגילות או בולטות, תיקון גרסה או חילוף נוסח לנוסח הכתוב. תיקוני גרסה וחילופי נוסח הם על פי כתבי יד נוספים, מקבילות, מובאות הראשונים והכרה של לשונו, סגנונו ומונחיו של התלמוד הירושלמי. כתבי היד וקטעי הגניזה ששימשו לצורך הפירוש למסכת ברכות נרשמו לעיל.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינה בסוגריים הצורה הרגילה של מילה שבאה בצורה הארץ ישראלית.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים, שבתוכם סימן שוויון, המילים שמהן הורכבו המילים שבנוסח הכתוב – (=אב).
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים מרובעות, שבתוכם סימן ~, אותיות שהוחלפו אלה באלה בנוסח הכתוב – [א ~ ב].
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים בסמוך לשם חכם דור התנאים או האמוראים של החכם, ולעיתים צוינו גם פרטים על החכם. לא צוין כך, כשהחכם כבר נזכר בסמוך לעיל, או כשבשם זה נקראו כמה חכמים ומתוך ההקשר אין ברור במי מהם מדובר.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים בסמוך לשם מקום פרטים על המקום.
המילה "כול'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלמה פסקה מהמשנה.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש נרשמו מראי מקום לפסוקי המקרא, והושלמו פסוקי המקרא שהובאו בקיצור והיה צריך להשלימם. המילה "וגו'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלם פסוק.
לפני כל קטע בתוך הפירוש באה פתיחה, שמציינת את הפסקה מהמשנה או מברייתא שהקטע מדבר עליה, את הקשר של הקטע לקטעים שלפניו, ואת המקבילות בירושלמי לקטע. גם לפני כל מאמר או לפני כל שאלה ותשובה או לפני כל קושיה ותירוץ באו מילות פתיחה וקישור.
אחרי כל קטע בתוך הפירוש מובאים מקבילות לקטע, מקורות לפירוש הקטע, השוואות בין הירושלמי ובין הבבלי, ועיונים והרחבות לנושאים שנזכרו בקטע.
בנוסח הכתוב של המקבילות והמקורות נוספו מילים בסוגריים הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. הנוסח הכתוב וחלק מהפירוש של המקבילות והמקורות הם על פי המהדירים שלהם, אף שלרוב הם לא צוינו בתוך הפירוש (ראה רשימת מקורות להלן).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Machon HaYerushalmi, Rabbi Yehoshua Buch, 2015
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003935153/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97132be75183c25521e566f735cdafbbbad610e8de20aea3bdde90fa1e07d40f