אכלין כחדא. כלומר מכיס א' אכלו ושתו ועסקו בתורה בהדי הדדי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דמך וכו'. מת א' מהן ולא נספד כראוי:
מית. מת בנו של אדם א' ששמו מעון והוא היה מוכס ובטלו כל אנשי המקום ממלאכתן להספידו:
שרי. התחיל האי חסידא להצטער ואמר ווי שאין לישראל שום זכות שהוצרך החסיד הזה לסבול כל כך בשבילם ואמר שונאיהם דרך כבוד כתולה קללתו באחרים:
איתחמי. נתחזי לו חבירו החסיד בחלום וא"ל לא תבזה בני אדוניך כלומר בני ישראל:
דין. חסיד זה עשה עברה אחת ובזה שלא גמלו אתו חסד נתכפר לו ועל עצמו אמר:
ודין. בנו של מוכס עשה מצוה אחת ובכבוד זה שנעשה לו במותו קיבל שכרו:
חס ליה. ח"ו לא עבר עבירה מימיו שהיה לו בה הנאה:
אריסטון. סעודה:
לבולבטייא. הם שרים ולא באו השרים לאכול אמר יאכלו העניים הסעודה כיון דבלאו הכי לאיבוד אזלה:
ואית דאמרין. ויש אומרים דזו היתה מצותו של בן המוכס שהיה עובר בשוק ונפל ממנו ככר לחם אחד וראה עני אחד ונטלו ולא אמר ליה דבר בשביל שלא לביישו:
בתר יומין. לאחר זמן ראה החסיד החי לחבירו המת מטייל בתוך גנות ופרדסות ובתוך מעיינות מים:
וחמא. וראה לבנו של מעון מוכס שלשונו עומדת על הנהר ורוצה לשתות ואינו יכול להגיע לשם:
וחמא למרים. בת עלי בצלים בת אדם א' ששמו עלי בצלים:
רלב"י אמר. שראה אותה תלויה בחיטי דדיה:
ריב"ח אמר. שראה ציר פתחה של גיהנם קבוע באזנה:
א"ל למה. היה נידונת כל כך אי"ל מפני שהיתה מתענה ומפרסמת תעניתה:
ומקזה לה תרין ומפרסמת שהיא מתענת תרי יומי א"נ מתענגת על חד תרין בשאר ימים:
א"ל עד אימת. תהא נידונת האי איתתא בכך:
א"ל עד. שיבוא שמעון בן שטח ואנן מגביהין הציר מאזנה של זו ונותנין אותו תוך אזנו:
א"ל. דאמר אם אהיה נעשה נשיא אני הורג כל המכשפים והרי נעשה ולא הרג למכשפים:
והא. יש שמנים נשים מכשפות נתונות בתוך מערות דאשקלון והן מחבלין את העולם:
אלא. לך וא"ל לשמעון:
אמר לון. אני מתיירא שהוא נשיא ולא יאמין לי:
א"ל אי. יאמין לך הרי טוב ואין לא יאמין לך עשה סימן זה לפניו תן ידך על עינך ותצא עינך ותחזיר העין למקומה והיא חוזרת לחורה:
אזל. האי חסידא וסיפר לשמעון מעשה ורצה לעשות הסימן לפניו ולא הניחוהו כי האמין לו:
א"ל. יודע אני שאיש חסיד אתה ויותר מזה תוכל לעשות ולא עוד אי לאו שמשמים נאמרו לך מהיכן ידעת שכך אמרתי לכלות המכשפות שהרי לא הוצאתי דבר זה מפי כי אם בלבי הרהרתי:
ביום סגריר. הוא יום גשמים:
ונסב. ולקח עמו שמנים אנשים בחורים ונתן בידיהם שמנים לבושים נקיים ונתנם לתוך קדרה חדשה וכפאו הקדרה על ראשיהן שלא ירד הגשם על בגדיהם:
אין צפרית. אם אזעק פעם אחת תלבישו לבושיכן ואם אזעק פעם שניה עלו כולכם כאחד וכיון שאתם נכנסים כל א' ואחד מכם יחבק לאחת מהם ויגביהנה מן הארץ:
דעסקיה. דהאי כישופא אם מגביהין אותו מן הארץ אינו יכול לעשות כלום:
אזל. שמעון עם שמנים אנשים ועמד על פתח המערה:
אויים אויים. קומו קומו פתחו לי שמשלכם אני כלומר שגם הוא מכשף ול"נ על שם שנשים מכשפות מתלבשות כחתולים לכך קרא אותן אויים שתרגם אוים חתולין:
א"ל איך. באת לכאן בהאי יומא שהוא יום הגשמים:
אמר לון ביני טיפייא. בתוך הגשם הייתי מהלך ע"י כשפים ולא ירדו עלי גשמים:
א"ל. ומה באת לעשות כאן:
אמר. ללמוד וללמד. כ"א יעשה מה שהוא יכול לעשות:
והוות כל. אחת מהם אמרה דבר מה בכישוף והביאה פת:
קופד. בשר:
אמרון ליה את. מה אתה יכול לעשות:
א"ל אית בי. לעשות תרין קולות ואני מביא לכם שמנים אנשים בחורים ויהיו שמחים עמכם ומשמח אתכם:
אמרון ליה. בזה אנן רוצים:
אמר כל. דרוצה יבחר זוגתו ונשאו אותם ותלו אותם על העץ:
הדא היא. דתנינן בסנהדרין פ' נגמר הדין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc