קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שעונשין שלא כהלכה ושלא כתורה. אם השעה צריכה לכך:

עד איכן. ניתן רשות לב"ד לענוש:

עד כדי זמזום. עד שנוכל לחשוב שעשה עבירה או שבדעתו לעשות עבירה אפ"ה מותר לענשו:

בעדים אבל לא בהתרייה. הוא דמותר לענוש אבל אמחשבה לחוד לא:

והלא שבות היה. מדרבנן בעלמא כדתנן ואלו הן משום שבות דלא רוכבין ע"ג בהמה אפ"ה סקלוהו כמחלל שבת במלאכה גמורה:

צריכה לכן. שהיתה שעת גזירה והיו פרוצין בעבירה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc