במשנה שהכותב לנשיא א"צ לזכות. עתוי"ט שכתב הטעם דזה אין לך מגדר מילתא גדול מזה כו'. ותמוה דהרי יש תקנה דיזכה לנשיא או לאחר. ועוד דמשום חששא שמא יעבור על נדרו תקנו דיעבור בודאי וכעין זה הקשה הש"א בתשו' ד' בסופה. ולעד"נ דלפמש"כ התוספות בבכורות (יח ב) ד"ה אקנויי בתירוץ הראשון א"צ לכ"ז אלא מדינא קנה הנשיא דמשום כבודו גמר ומקני. ועמש"כ שם ראיות לסברת התוס' בס"ד:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 48a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם וחכ"א אחד זה כו'. בתוי"ט חכמים היינו ת"ק כו'. תמוה דאדרבה ת"ק אומר דוקא נשיא. אבל נראה דר"י וחכמים פליגי בפירוש דברי ת"ק דלר"י דוקא נשיא נקיט והיינו בלא זכיה. ולחכמים ל"ד אלא דדבר בהוה. וכה"ג מצינו רבות עי' פסחים (קטז ב) במשנה וחותם בגאולה כו' ובפירוש רשב"ם ובתוספות. ועי' מו"ק כד. תוספות ד"ה עצרת כו' וחכ"א. ובזבחים פג. ד"ה המזבח:
ר"ן ד"ה והתיבה. שנותנין עליה ס"ת לקרות. תימה דבכ"מ פירושה שמניחין בתוכה ספרים. ומה שקורין עליה נקרא בימה או כורסיא עי' ר"פ בני העיר בגמרא:
ר"ן ד"ה ולא דברו בנשיא. ויש לתמוה על הרמב"ם כו'. עתוי"ט ישוב לזה. וכן הט"ז בסימן רכ"ד תירצו ובאופן אחר. ואנכי רמזתי ג"כ ישוב לו ביומא (יב ב) ע"ש. ודע דלהב"ח שהביא הט"ז שם וכן לו עצמו אישתמיטו דברי התוספות בד"ה והכותב חלקו לנשיא שכתבו טעם נכון מדוע לא תני תקנתא דכתיבה לנשיא לעיל בחצר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410