גמרא ת"ש האומר לאשתו קונם שאני מהנה לך כו'. כצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 47b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ן ד"ה ת"ש המקדש בסופו. דחליפין מותרין. נראה דצ"ל דחלופי חליפין. וכן מצאתי אח"כ בביאורי הגר"א ז"ל סי' רט"ז סק"ג. וגי' שלפנינו יש ג"כ לכוון ע"ז דר"ל דחליפין של אותן חליפין דאיירי בהו ועי' לקמן (נט ב) בר"ן ד"ה בגידולי גידולין קאמרינן:
רא"ש ד"ה קונם לבית זה שאתה כו'. אבל לעיל כו' לא מפליג כו'. דברי תימה הן דאדרבה התם מייתי מק"ו כיון דאפילו בדקאמר מודר שדך אינו אסור במת כו' כש"כ כשאמר מדיר נכסי וכדפירש הר"ן שם:
בא"ד ומיירי כגון דאמר אפילו לבית כו' בחיי ובמותי. כ"נ דצ"ל. ור"ל דהאיבעיא שלו הוא אפילו אמר בפירוש בחיי ובמותי ועי' בר"ן:
רא"ש ד"ה אוסר דבר שלא בל"ע. נראה דהציון צ"ל אין אוסר דבר שלבל"ע:
רא"ש ד"ה לאו משום דחליפין. דאיחלפו אותן מעות על מה שקבל כו'. כ"נ דצ"ל:
רא"ש ד"ה דלמא לכתחלה. היינו אם לכתחלה אסור כו'. עי' מל"מ פ"ה מהלכות אישות הל"א:
רא"ש ד"ה הריני עליך חרם. אע"ג דלא אמר ואת עלי לא. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410